צריך הרבה אומץ לצאת מהקופסא המוכרת, הקטנה והאטומה, בתוכה מתנהלים התקציב או הראיה הכלכלית בכלל. אפשר למצות את התחושה הזו בציטוט מתוך שיר של "הדג נחש" ששמעתי לאחרונה, שמופנה בעיקר לבעלי היכולת להשפיע ואומר: "אני יודע שלהרבה מכם יש מוח, לא ביצים.."

בכירי שוק ההון דיברו בוועידת תל-אביב גלובל. אני עצמי לקחתי חלק בפאנל הפותח, ואני אומר פה כפי שאמרתי שם - הקיצוצים והגזירות הם בעלי השפעה אפסית כמעט על עסקים וחברות. אף עסק או חברה אינם מושפעים מאחוז לכאן או לכאן. הפגיעה בעסקים אינה תוצאה ישירה של הקיצוצים, אלא תוצאה עקיפה של ירידת מצב הרוח הכללי של הצרכנים ודעיכת החשק שלהם לצרוך. שכן מיסים בהיקף של מאות שקלים משפיעים באופן מהותי על הצרכנים וגורמים להם לקנות פחות.

ייתכן שהאמירה הבאה אינה פופולארית, אך לדעתי הקיצוצים מוצדקים ובמקומם. עם זאת, חשובים ככל שיהיו, הם רק חצי עבודה. מבלי לצייר אופק עתידי ולבנות תוכנית שתסקור את הפעולות שייעשו כדי להימנע מקיצוצים נוספים ולהגדיל הכנסות, אלה הנוכחיים יובילו בתוך שנה למשבר משמעותי במגזר העסקי. באנלוגיה לעולם העסקים, אי אפשר להעלות על הדעת חברה שתציג הצעות להצטמצמות בלבד, בלי לספק תוכנית שיווק או להראות כיצד בכוונתה להגדיל את הכנסותיה.

את הקרדיט לקיצוצים שנעשו אני לא נותן ליאיר לפיד, וזו טעות לחשוב שפחות מחודשיים לאחר כניסתו לתפקיד, הוא השפיע באופן כלשהו על תקציב המדינה. התוכניות והתקציב היו ערוכים ומוכנים עוד טרם הבחירות, ורוב השינויים שהוכנסו בהם הם סמנטיים, פוליטיים ולא מהותיים.

האתגר האמיתי של הממשלה החדשה כאמור, הוא לייצר אופק ולהפיח תקווה במגזר העסקי. מצב הרוח הנוכחי הוא רע מאוד וכתוצאה מכך עתידים עסקים רבים, המקיימים עדיין פעילות עסקית, להצטמצם, לסגור פעילותם או להעבירה לחו"ל. מגמה דומה לזו ניתן לראות בשוק ההון, ממנו זולג חלק גדול מההשקעות המוסדיים לחברות בחו"ל.

אין ספק שהבראת המצב אליו הגענו לא לוקחת חודשים ספורים, אך יש מקום, הן בממשלה והן בניהול תקציב מדינה, להתנהל פחות אופן פרימיטיבי ויותר מודרני. יש להשקיע כבר עכשיו בתשתיות שיניבו הכנסות. לא רק ממקורות פנימיים של המשק, אלא גם בעידוד מחוללי הכנסות ופעילות חברות זרות ומשקיעים זרים, שיכניסו כסף נוסף לשוק ולא להסתפק בגלגול הכסף המקומי בלבד.

הזרמת כסף זר לשוק המקומי אפשרית במספר דרכים שיניבו תוצאות בטווח קצר יחסית. משרד כמשרד התיירות למשל, שזוכה היום לתקציבים עלובים, יכול להפוך למשרד שיעמוד בראש סדר העדיפויות הכלכלי ושיקבל כלים שיאפשרו לו להגדיל משמעותית את כמות המבקרים בארץ ולעודד רכישות של תיירים בעת ביקורם. דרך אפשרית נוספת עשויה להיות יצירת תוכניות עידוד למשקיעים זרים, שתעניק להם הטבות מס משמעותיות בתחומים מסוימים, כמסחר ותעשיה, ולאו דווקא נדל"ן.

היעלמות התעשייה הזעירה (תעשיית הלואו-טק), הדורשת מיומנות ועבודת כפיים מהשוק המקומי היא חולייה נוספת בעליית יוקר המחייה. התגברות הקושי למצוא בעלי מקצוע מיומנים מעלה את מחירם, מורידה את כדאיות הייצור המקומי ומובילה באופן בלתי נמנע להגדלת היקפי הייבוא של החברות המקומיות לייצור בחו"ל, לבריחת כסף ולעליית יוקר המחייה. השפעתו של תהליך זה ניכרת במשק כולו, ממשקי הבית ועד אחרון החברות והעסקים.