No News = Good News: בין השורות של החלטת בנק ישראל על הריבית
לפעמים היעדר חדשות, הן חדשות טובות. כך עולה מתוך החלטת הריבית של בנק ישראל על הותרת הריבית במשק על 2% לחודש דצמבר. בנק ישראל מנמק את החלטתו בין היתר, בכך שיעדי האינפלציה של בנק ישראל (1%-3%) נמצאים בטווח, הן 12 חודשים אחורנית, הן בציפייה קדימה, הן עפ"י השוק והן עפ"י המחלקה הכלכלית של בנק ישראל. זאת ועוד, בנק ישראל מדגיש כי לא ניכרים לחצים אינפלציוניים.
בהמשך, הבנק טופח על שכמת הכלכלה המקומית ומציין את האינדיקטורים האחרונים המצביעים על עוצמתו של המשק המקומי. ברם, החשש של בנק ישראל ומרבית הכלכלנים במשק הינו מהכלכלה העולמית אליה ישראל מחוברת בטבור. האינדיקציות על הנעשה בארה"ב וסין מראות אמנם על שיפור קל, אך שביר. בנוסף, נכון להיום, אירופה ויפן לא מצליחות לעלות בחזרה לפסים של צמיחה. יפן עצמה נאבקת כבר יותר משני עשורים ועתידה איננו ורוד.
לדעתי, ניתן למצוא עדויות לכך כי מצב הכלכלה שלנו, בראי בנק ישראל, הינו גם כן שביר. שתי עדויות בולטות לכך הינן באזכור הכלכלה הגלובלית כאמור ובהתנהגות הציבור בישראל. בנק ישראל מציין כי הפסימיות של הציבור לגבי הכלכלה נותרת גבוהה ואף ישנה אינדיקציות לכך שהציבור מצמצם הוצאות: ישנה ירידה בצריכת מוצרים בני קיימא, כלי תחבורה והשקעות של חברות בציוד ומכונות. כמו כן, נרשם גידול בכמות הכסף בידי הציבור המוחזק במזומן ובפיקדונות לזמן קצר בשיעור של למעלה מ-4%.
למעשה, מקריאה בין השורות הייתי מסכם את הודעת בנק ישראל שמצבה הכלכלי של ישראל טוב ביחס לעולם. אנו חוששים מעתיד בעייתי לכלכלה המקומית, לכן אל לנו ל"בזבז" את נשק הריבית (שהוא הנשק העיקרי שלנו) כיום.
- 1.מה חדש באיסלנד ? (ל"ת)שוקי 27/11/2012 19:57הגב לתגובה זו
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
