ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע ב-9 באוקטובר על הקדמת הבחירות לכנסת ה-19, שיערכו ב-22 בינואר 2013. את תקופתה הכלכלית של הממשלה ניתן לחלק שרירותית לשתיים, הראשונה, תקופת המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 ועוצמת הכלכלה הישראל עד 2010 (כולל). השנייה נמשכה עד לרגע ההודעה על קיום בחירות והיא תולדה של התקופה הראשונה בה נבטו זרעי האופוריה וחוסר הזהירות התקציבית.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו הבין שלא יוכל להעביר תקציב מהודק, עם גזירות לשנת 2013, כזה שתואם את משנתו הכלכלית, והעדיף להעביר את הכדור לבוחרים. זהו איחור בהגשת ואישור התקציב בכנסת, כלומר תקציב המדינה יופעל בשיטת הטייס האוטומטי, שיטה בה נלקח תקציב 2012 ונמשך ברציפות חודש בחודשו עד לאישור תקציב חדש. המשמעויות הינה פגיעה קשה בפעילות המשק, אי-ודאות במגזר העסקי, משרדי ממשלה ובעיקר פרויקטים משותקים.

יש הרואים בתקציב המופעל בטייס אוטומטי ברכה גדולה מכיוון שהוא מונע מהממשלה לעשות, בזמן שיש מי שמניח שעשייה ממשלתית תמיד כרוכה במחדל, אך לא כך הפעם. הכלכלה בישראל מצויה בתקופה עדינה במיוחד. האיום הביטחוני משכנותינו הקרובות והרחוקות נותן את אותותיו בתקציב ביטחון כבד. הממשלה התחייבה להעלאות שכר במגזר הציבורי ולהטבות סוציאליות שגם הן כבדות משקל. במצב הנוכחי אין גמישות בתקציב המדינה וזאת בשעה שהמשק מאט בעקבות הנעשה באירופה וארה"ב. תמונת המצב כעת מראה כי תקציב המדינה מורכב מהוצאות כבדות וחסרות גמישות, ואילו צד ההכנסות נפגע בשל ירידה בפעילות במשק המקומי ובייצוא - כל אלה מביאים לחשש לגירעון הרחוק מאוד מן היעד.

בבחירות הקרובות, למרות האיום האירני, הנושא החברתי נמצא בראש סדר העדיפויות של הבוחרים. כתוצאה מכך תהיה זו גם גולת הכותרת בקמפיינים של המפלגות. נראה שמסיבה זו יציעו יאיר לפיד, שלי יחימוביץ' ודומיהם הקלות בנטל על מעמד הביניים כמו הטבות מס למשרתים במילואים ועד העלאה נוספת של שכר המינימום.

ההכרזה על בחירות מצליחה להרוויח זמן לנתניהו שלא הצליח להעביר את התקציב, אבל כלל לא פותרת עבורו את בעיית הגדלת הגירעון המהותית. הנחמה היחידה היא ש"כלכלת בחירות", המאופיינת בהקלות למגזרים שונים ועוד מיני הטבות, לא תתקיים בשל הזמן הקצר עד לעריכת הבחירות. לעת עתה, לא לגמרי ברור כיצד תיראה הממשלה, דהיינו מי ירכיב אותה ומה יהיו דרישות התקציב של מרכיביה השונים.

בהנחה שמרנית ששני הכוכבים העולים של בחירות 2013 יישארו מחוץ לקואליציה - נראה שנתניהו לא יצליח להעביר תקציב מצומצם ויעד גירעון של 2.5% מהתמ"ג בשנת 2013 ובשנים הבאות. במידה ושותפיו הקואליציוניים החדשים של בינימין נתניהו יהיו יחימוביץ' או לפיד, קל וחומר שידרשו הרבה עבור מעמד הביניים וכן צירופה של יחימוביץ' עצמה יביא לחוקים שלא צפויים לתמוך במגזר העסקי. בשורה התחתונה אחרי הבחירות גם אם תיבחר ממשלה אחראית מבחינה תקציבית, נראה שלא יהיה מנוס מהגדלת הגירעון.

הכדור עבר במקביל גם לידיהם של המשקיעים בבורסה בתל אביב, ובניגוד למערכות בחירות קודמות, בסיטואציה הכלכלית בה המשק הישראלי נמצא, לא בטוח כלל וכלל שהם "יסתכלו קדימה בתקווה".

התהליכים המוזכרים עלולים לפגוע באופק הדירוג של מדינת ישראל, ולהגדיל את עלויות הגיוס של הממשלה. אם לא די בכך, תהליך הבחירות עתיד לפגוע בתכנון התקציבי, בפרויקטים ממשלתיים ולהשפיע על הצמיחה החזויה העומדת כעת על רמה של 3% (מנתוני בנק ישראל). היעדר טיפול בתקציב יביא לאי-עמידה ביעדי הגירעון, כאשר גירעון של 4% הינו צפי סביר.

למרות הכל, על המשקיעים לקחת בחשבון שאל מול המציאות הכלכלית המאכזבת קיים תהליך פסיכולוגי בו רבים מגלים אופטימיות לשינוי מיוחל ככל שקרב תאריך הבחירות - בדרך כלל הבורסה עולה בצורה חדה בחודש הבחירות והעליות מתעצמות לאחריהן. לגבי הטווח הארוך נדרשת זהירות רבה, היות וכשהמשקיעים יבינו שהבעיות נשארו, התיקון עלול להיות כואב.