בפגישתם האחרונה, ה-20 במספר מאז תחילת המשבר, הפתיעו מנהיגי אירופה (בעיקר את המשקיעים הרוויים אכזבות) בתוכנית כלכלית חדשה ומקיפה שתתמוך במערכת הקורסת: הקצאה של כ-120 מיליארד אירו בפרויקטים לעידוד הצמיחה, הקמת איגוד בנקאי אירופי, רשות פיקוח על הבנקים של הגוש, קרן שתוכל להזרים ישירות כספים לבנקים (לא דרך הממשל המקומי), כל מדינה מחויבת ליעדי גירעון מוכתבים וכו'. הצעדים כולם למעשה מסתכמים בצעד נוסף וגדול לכיוון איחוד בנקאי - איחוד פיסקלי.

במידה ואמון בקרב המשקיעים בבשורה על השוק המשותף היה כזה שמביא עידן חדש, או לפחות מעלה את גוש האירו על דרך חדשה ובריאה, היו מביאות את המסחר באגרות החוב של המדינות ובוודאי של הבנקים השונים ברחבי הגוש לרמות ריביות דומות, או לפחות קרובות יותר.

עם זאת, גם לאחר העליות המרשימות והתיקון המשמעותי בתשואות מדינות כמו ספרד ואיטליה, הפערים בהם נסחרות האיגרות שלהן אלו מול אלו של גרמניה ואפילו צרפת עדיין משמעותיים. יצירת מערכת כלכלית ובנקאית שאינה תלויה, נסמכת ומעיבה על מאזני המדינות, היא מהלך מתבקש אם מעוניינים לשמור על גוש האירו בשלמותו, או קרוב לכך, אבל לא מספיק.

הכלכלה היא תוצאה או התגלמות של האוכלוסיה המקיימת אותה - טיב היחסים, אמון ושת"פ בין המערכות, משפיעים כולם על רמת הריביות (המשקפות סיכון). אופי התושבים בבחינת השכלה, חריצות, יזמות וכד' יבואו לידי ביטוי באחוזי הצמיחה, כמו גם האבטלה והייצוא, רמת החיים הנהוגה תתבטא במאזן הסחר (ייבוא-ייצוא) ואחוזי האינפלציה וכן הלאה. על כן, ניהול המערכת הבנקאית ושאיפה לשמור על נתוני מאקרו כגון רמת גירעון אינם מספיקים לטווח הארוך.

לפיכך אין להתפלא על רמת השונות בתשואות, השונה בתכלית, בהן נסחרות האיגרות של גרמניה למול אלו של ספרד ואיטליה גם לאחר הצהרת הכוונות והתוכנית המשמעותית שהוצעה. יתרה מכך, ברור כי יותר משתשואות אג"ח של מדינות כמו ספרד צריכות לרדת, תשואות אג"ח גרמניה צריכות לעלות עקב השקעתה במדינות הגוש הכושלות, במערכת הפיננסית המתגבשת והערבויות הנדרשות.

אולי מפאת הלך הרוחות הסוער בגוש בכללותו ואולי משום שעל רקע הדברים כלכלת גרמניה בולטת לטובה, שכחנו מהנתונים החלשים שמגיעים גם מכיוונה - אתמול התבשרנו על שפל של שלוש שנים במדד מנהלי הרכש של התעשייה בגרמניה, שעמד על 45 נקודות.

על כן, המסחר על המרווח בין האג"ח שבתוך הגוש, בין המדינות, טרם הסתיים. התייצבותו ברמה כזו או אחרת עדיין נראית רחוקה, וההשפעה של הנפקת טריליוני אג"ח אירופיות או מגובות ערבויות תהיה משמעותית, אם תצא לפועל.

ייתכן שבמקום לדרוש ערבויות, גיבוי, פיקוח וניהול גרמני לגוש כולו, דבר שלדעת רבים כבד גם על מדינה חזקה ויציבה כמו גרמניה, צריכים המשקיעים לדרוש, כמו באג"ח קונצרניות, ערבויות ושעבודים. הרי כל מדינה מחזיקה בחברות (חלקן רווחיות יותר וחלקן פחות), קרקעות, סחורות ועוד מבחר נכסים שהם חלק בלתי נפרד מהכנסותיה השוטפות, התקציב והמאזן הפנימי.