ניצחון מפלגת "הדמוקרטיה החדשה" ביוון משאירה את יוון לעת עתה בתוך האיחוד ומשחררת אנחת רווחה בקרב המשקיעים. יחד עם זאת, לכולם ברור כי הניצחון הדחוק ייתכן ולא יחזיק מעמד זמן רב אם מצבם של היוונים לא ישתפר. לאור העובדה כי אירופה ממשיכה לאט אך בהתמדה בכיוון של שקיעה, לא סביר להניח כי מצבם של היוונים, הפורטוגזים, האירים או הספרדים ישתפר בקרוב.

אי לכך אני צופה כי הזירה הפוליטית באירופה תמשיך לגעוש הן ברמת הפנים והן כעליית מדרגה בכל הקשור לחילוקי דעות בין החברות השונות באיחוד האירופי. בארה"ב גוברים הקולות להקלה כמותית נוספת. העולם הסובל ממחנק אשראי עקב תחלואי המערכת הבנקאית, זועק לעוד ועוד כסף זול. אני אינני סבור כי זה הפתרון למשבר, כי אם רק עוד כסף ממשלתי שילך לאיבוד בתוך בורות הספיגה של המערכת הבנקאית.

לצערנו, שקיעת המערב מגיעה מוקדם מדי. המדינות המתעוררות עדיין אינן חזקות מספיק על מנת לייצר ביקושים גדולים למוצרים ושירותים שיכפו על אובדן הביקוש מהמערב. כפי שהדברים נראים כיום, העולם חוזר אט אט למגמת דשדוש במקרה הטוב, ומיתון במקרה הרע.

אינדיקציה מדאיגה נוספת למצב הכלכלה העולמית ניתן לראות ב"הצהרה" ששחררה אירן על תרגיל צבאי גדול המשותף לה, לסוריה, רוסיה וסין. ההיסטוריה מלמדת כי משברים כלכליים גדולים נפתרים בדרך כלל, בוודאי בעת החדשה, באמצעות מלחמה או לכל הפחות התנגשות צבאית - פוליטית. המשבר הכלכלי הפוקד את המערב מאיים לא רק על יציבותה הכלכלית כי אם גם על יציבות שיטת המשטר הדמוקרטית - קפיטליסטית.למעשה, המשבר של 2008 כבר מזמן הפסיק להיות רק משבר פיננסי כי אם משבר פוליטי, גיאו-פוליטי ועלול אף להתפתח למשבר צבאי.

לכל האנדרלמוסיה הזו בזירה הגיאו-פוליטית ישנן השלכות על שוק ההון. אנו צריכים להפנים כי נהיה עוד תקופה ארוכה בסביבת ריבית אפסית (בחלק מהעולם אף ריבית שלילית). הציפיות שלנו לגבי תשואה חייבות להתמתן ואיתן גם הדרישה לסיכון בתיקים. מציאות ניתן למצוא תמיד הן בשוקי המניות והן בשוקי האג"ח, אך הסיכון גבר ונדרשת עכשיו הרבה יותר אורך רוח בהשקעות.

הערה משפטית