שבוע המסחר לפני הפקיעה תפס את הסוחרים מאוד אופטימיים. תמחור האופציות העיד על בטחון רב כשמדד הפחד הישראלי נסחר ב 17% והיה לחץ מוכרים על הפוטים הקטנים. כולם חיכו לתיקון מעלה וכל הפרמטרים בשוק הנגזרים מתמחרים את סיכון התנודה מטה בחוסר רב.

הסוחרים קיבלו את הידיעות השליליות, הן ברמה העולמית: הכלכלה בארה"ב, המצב באירופה, יוון גרמניה והן מקומית - הלחץ על חברות האחזקה, הסלולר והבנקים בצורה רעה - כאשר חוסר הנזילות ועודף האופטימיות הפילו את השוק חזק על מחזורים נמוכים במיוחד. בתגובה, מדד הפחד הישראלי עלה ל-25%, הסקיו התיישר לחלוטין ומתמחר אי ודאות סימטרית לפוטנציאל תיקון כאשר הריסק נסחר מתחת ל-1%. קרי, האופציות מתמחרות הסתברות גדולה לתיקון מעלה.

הבהלה המקומית חשפה בעיה רגולטורית גדולה כשהסוחרים הגדולים נאלצים למכור וללחוץ את ניירות הערך של חברות האחזקה מסיבות רבות שאינם כלכליות גרידא: אי רצון להיכנס לעימות מתוקשר מול בעלי העניין, אי יכולת להחזיק בסחורה בשל הורדת הדירוג, אי יכולת לקנות בשל חוסר נתונים המחויבת ע"פ הרגולטור וכן אילוץ גופי נוסטרו למכור בשל הורדת הרייטינג לביטחונות אצל הבנקים.

שבוע הפקיעה עצמו התאפיין בתנודתיות רבה כשהמחזורים בשוק נכס הבסיס נמוכים במיוחד יחסית למסחר הער באופציות (ראה גרף מינוף אופציות) ושוב אנו עדים לתמחור אופטימי המסמן את אמונת הסוחרים בתיקון מעלה, כשכל יום מסחר יותר ויותר פוזיציות נפתחות מעט מעל הכסף ביחס P/C נמוך מהממוצע מתוך אמונה שהשוק חייב לתקן.

סטיות התקן באופציות עולות ככל שעבר השבוע כשעקום הסטיות ישר (ראה גרף) כשהתמחור אומר "הכל יכול להיות". היה קשה למצוא מוכרים גדולים לסדרת האופציות הבינונית, זאת משום שהשוק ממשיך לגלגל בעוצמה את החוזים החיוביים קדימה אך הרבה מגדרים אינם מגלגלים שורט באמונתם שהשוק יתקן מעלה.

תעודות הסל מחזיקות את מירב אחזקתם כבר מזמן בנכס הבסיס, והשחקן הדומיננטי בפקיעה הזו היו הארבטראז'רים שנכנסו בצורה אגרסיבית לקניות בפקיעה מול חוזים שליליים ביוני. לבסוף קיבלנו פקיעה בתנודה קטנה יחסית כיוון שהביקושים היו ידועים ולמעשה החליפו ידיים בין גופים גדולים שרצו להוריד חשיפה לבין שחקני הארבטראז'.

כבר פקיעה שלישית שהשוק מעוות בתמחור אופטימי מידי אחזקות גדולות אצל ארבטראז'רים ותעודות - פרמטרים שיגררו כנראה את השוק עוד יותר מטה.