בתחילת 2011 נכנסו לתוקפם תיקוני חקיקה, במסגרתם ניתנה לרשות לני ע הסמכות להטיל עיצומים כספיים על חברות. עד עתה קנסה הרשות 12 חברות אך הקנס שהוטל בשבוע שעבר על שותפות חיפושי הנפט גבעות עולם, קנס שהמשקיע הקטן יצטרך לשלם, מהווה דוגמה מצוינת מדוע יש לחדול מצורת ענישה זו ולעבור בהקדם לענישה אישית שלאחרונה הפכה לאפשרית אף היא.

לפני שנה, במארס 2011, פרסמה הרשות תקנות שהסדירו את כללי הדיווח בתחום חיפושי הנפט והגז. כעבור שלושה חודשים, ביוני 2011, פרסמה גבעות יהש דיווח מיידי בעניין שולי יחסית בו ציינה בין היתר ובאופן לקוני, כי השותף הכללי מבקש לעדכן את ציבור מחזיקי היחידות כי מבחני ההפקה לטווח ארוך בקידוח מגד 5 החלו . שבוע לאחר מכן בדיווח נוסף דיווחה השותפות, השותף הכללי מתכבד להודיע כי החל שלב ההפקה מבאר מגד 5 וקצב ההפקה ממקטע 8b עומד על כ-800 חביות ליום .

שני הדיווחים שנגדו את כללי הדיווח גררו הטלת קנס כספי בסך מצטבר של 188,400 ש' על השותפות המוגבלת. הקנס מוצדק? בוודאי. הטלתו על השותפות המוגבלת מוצדקת? בוודאי שלא.

מבנה השותפויות המוגבלות הוסדר בימי המנדט הבריטי ב פקודת השותפויות . נקבע כי כל שותפות תורכב משותף כללי שיהיה אחראי על ניהולה, ושותף מוגבל שיהיה אחראי על מימון פעילותה. לשותף המוגבל, ציבור המשקיעים, אין כל השפעה על ההחלטות הניהוליות המתקבלות ע י הכללי, אין לו ייצוג בהנהלתו והוא אינו יכול לתפוס את השליטה בשותפות להבדיל מבחברה בע מ. הישויות נפרדות לחלוטין.

הפרדה מהותית ובעייתית זו לא נעלמה מעיני הרשות שבמסמך הסדרת כללי הדיווח שפורסם כאמור רק לפני שנה, סברה כי המבנה הייחודי המאפיין את שותפויות הנפט והגז...כאשר מלוא המידע הנוגע לעסקי השותפות המוגבלת מצוי בידי השותף הכללי מכוח היותו המנהל הבלעדי של עסקי השותפות המוגבלת, עלולים ליצור...בעיות סוכן שונות בין ציבור מחזיקי יחידות ההשתתפות לבין השותף הכללי .

זאת ועוד, בתגובה לטענות הנהלת גבעות שנמסרו לרשות במטרה להמתיק את העונש שקיבלה, הוסיפה והדגישה הרשות כי האחריות ושיקול הדעת באשר לתוכנם של דיווחים המוגשים על ידי תאגיד מדווח מוטלת על התאגיד עצמו ועל נושאי המשרה שלו . אם כן נוצר מצב בו הרשות מודעת לכך שאת ההחלטות בשותפות גבעות עולם קיבל אך ורק השותף הכללי והוא האחראי היחיד על תוכן הדיווחים, אך למרות זאת החליטה לקנוס את השותפות, כלומר את השותף המוגבל, שאין לו דבר וחצי דבר בקבלת ההחלטות. למעשה בפעולתה מבקשת הרשות לקנוס את הגוף הלא נכון - הרשות חייבת היתה לקנוס את מנהלי השותף הכללי בלבד.

אז מדוע נקנס המוגבל ולא הכללי? בזמן ביצוע העבירה, ולהבדיל מהיום, הרשות לא הייתה יכולה לקנוס מנהלים אלא רק תאגידים מדווחים, השותף המוגבל במקרה שלנו. במערכת השיקולים שבין הטלת הקנס על המוגבל לבין אי נקיטת כל פעולה, צעד שעשוי היה להיתפס כעידוד לביצוע עבירות, הרשות העדיפה ככל הנראה להטיל את הקנס וזאת על אף שבוודאי הבינה את הבעייתיות הקשה שבהטלתו.

מקרה גבעות מלמד על חובת המעבר מהענשת חברות לענישה אישית. חובה, לא אפשרות. אם תמשיך הרשות להעניש את ציבור המשקיעים על מחדלי מנהלי החברות, למרות שבידיה הכלים להעניש ישירות את אותם מנהלים, המעטים מהציבור שעוד נותרו בשוק יעזבו אותו במהרה. במצב הנוכחי לא הבורסה, הרשות או כלכלת ישראל יכולים להרשות זאת לעצמם.

אז עד שנתחיל לראות מנהלים משלמים מכיסם ובאם ערעור גבעות לרשות ידחה, יכולים משקיעי גבעות לנסות ולדרוש משותפם הכללי, דרך בית המשפט, שיחזיר להם את 188,400 השקלים ששילמו על מחדליו.

*הכותב הינו כלכלן בחברת היי טק