לכבוד העצמאות: הנה הצעה לממשלה לשיחרור מאימת האקזיטים

הגיע הזמן לייצר סביבה עסקית שתעודד בניית חברות גלובליות על חשבון תרבות האקזיט, ולבחור בפרויקט לאומי שיקדם תחום תעשייתי מוביל גלובלית בו יש לישראל יתרונות יחסיים. במהלך 67 שנותיה, ישראל הפסידה כמה וכמה הזדמנויות להובלה גלובלית במספר תחומי כלכלה / עסקים חשובים, בהם היו לה יתרונות יחסיים, לדוגמת הטיפול במים, תעשיית המיצים, התוכנה, אנרגיית השמש ועוד. אפילו את העובדה שהיינו חלוצי הרשתות החברתיות (זוכרים את ICQ?) לא ניצלנו להקמת חברה גלובלית. עד כה יש לנו רק את טבע, וגם היא, אם לצטט את מר אלי הורביץ ז"ל, "הצליחה למרות שבסיסה בישראל".

בגיל 67 הגיע הזמן שהמדינה תתבונן על מה שקרה בטאיוואן או בדרום קוריאה, לסמן "פרויקט לאומי" בתחום בו יש לנו עדיין יתרונות יחסיים, ו/או אז להתאים את הסביבה העסקית והרגולציות בתחום הנבחר ולעזור לקדם חברות ישראליות להובלה גלובלית בו. אחד התחומים למשל בהם יש לישראל יתרון יחסי מובהק, הוא תחום הטיפול במחלות מרכז העצבים, שהופך במהירות לאחד ממגזרי התעשייה הרפואית הגדולים והרווחיים ביותר. בתחום זה יש לישראל את כל המרכיבים הדרושים להצלחה, בעיקר כוח אדם מיומן, אבל לא רק - התעשייה הזו אינה תלויה בחסדי זרים. אם ממשלת ישראל תייצר את הסביבה העסקית הנכונה להתפתחות המגזר הפרטי - התרומה לכלכלת ישראל תהיה משמעותית.

פרויקט לאומי שיביא להובלה ישראלית בתחום מחלות מרכז העצבים יתרום למדינה, אם להשתמש בהשאלה, הרבה יותר משתרם פרויקט הפיתוח של הקופקסון לחברת טבע. רק חשוב לזכור שגם תחום זה, כמו המים או אנרגיית השמש, אינו מחכה להחלטה ישראלית ובקרוב "נפסיד" גם אותו.

H. Lundbeck A/S (סימול: LUN.CO) בדנמרק או (סימול: HLUYY) בניו יורק, היא חברת התרופות היחידה בעולם שמתמחה ומתמקדת אך ורק בתחום ה-CNS, ועוסקת בכל השלבים, החל מהמחקר דרך הפיתוח, הייצור ועד לשיווק. החברה מנסה לפתח תרופות למחלות כמו דיכאונות, חרדות, הפרעות פסיכוטיות, אפילפסיה, הנטינגטון, פרקינסון, אלצהיימר, טרשת, הפרעות אכילה ועוד. החברה הוקמה בשנת 1915 בדנמרק, זיהתה את הפוטנציאל הענק שמציע ה-CNS כבר בשנות ה-50 לאחר שהממשלה הדנית "עודדה", בעקבות מלחמת העולם השנייה, פיתוח תרופות אנטי-דיכאוניות. לונדבאק הצליחה לפתח תרופה בשם Truxal, שהצלחתה המסחרית הביאה את המשפחה השולטת בחברה להחלטה אסטרטגית, לפיה תנסה להוביל גלובלית את התחום המדובר.

בשנת 2002 החברה "גילתה" את ישראל, ופתחה כאן את מרכז הפיתוח הגלובלי הראשון שלה. לונדבאק עשתה זאת כי ראתה את הידע שהצטבר בנושא בארץ והמחקרים כאן. שנה לאחר מכן רכשה חברת מחקר בתחום הנוירולוגי בארה"ב, Synaptic, אותה הפכה למרכז המחקר ופיתוח השני שלה. החל משנת 2009 החלה להתפרש גלובלית, כשהיא רוכשת חברות בארה"ב, אירופה והמזרח. 2014 נחתמה עם הכנסות של 13.5 מיליארד דולרים והפסד של כ-155 מיליון. היא מוערכת בשווי של למעלה מ-26 מיליארד דולרים. אנחנו מכירים היטב את החברה, ויכולים לדווח לכם שבעלי מניותיה לא שבעו ממנה נחת, למרות שהייתה הראשונה להכיר ולהיכנס לנישת ה-CNS.

בשנים האחרונות, הכנסותיה בירידה, בעיקר בגלל התחרות שנעשית צפופה ביותר. מהפכת הטכנולוגיה מקדמת במהירות את היכולות להבין, לעצב, לפתח ולייצר תרופות נגד אותן מחלות מורכבות. היום פועלות בתחום חברות ענק גלובליות כמו פייזר (סימול: PFE) ששמה את המחלות הנוירולוגיות, בהובלת האלצהיימר, בראש סדר העדיפויות שלה (לצד מחלות הסרטן, הלב והעיכול, מחלות נדירות, דלקות וחיסונים). לפי פייזר, ההוצאות הגלובליות על טיפולי ותרופות האלצהיימר יגיעו לבדן ל-605 מיליארד דולרים ב-2050. לצד פייזר פועלות בתחום כל המי ומי בתעשיית הבריאות, חברות פרמקולוגיות והביו טכנולוגיות, מאיליי-לילי (סימול: LLY) ממציאת הפרוזק ועד הענקיות השווייצריות רוש ונוברטיס.

טבע הישראלית פרצה את הדרך באחת ממחלות ה-CNS הקשות, הטרשת הנפוצה, באמצעות פיתוח הקופקסון. היא רואה בתחום את "האתגר החשוב ביותר לחברה הגלובלית" שמבטיח את מנוע הצמיחה הגדול ביותר בעתיד. היא מפתחת תרופות לעוד מחלות כמו אלצהיימר, פרקינסון, הנטינגטון ועוד. תתפלאו לשמוע שהיא חברת ה-CNS הגדולה בארה"ב. טבע השקיעה כ-15 מיליון דולרים בהקמת רשת למצוינות בתחום חקר מדעי המוח, ומקיימת קשרים הדוקים בנושא עם האקדמיה ומכוני המחקר בארץ ובעולם.

לבסוף, ואולי מבחינת העיתוי, לא פחות חשוב הוא שוול סטריט כבר מכירה בתחום מחלות ה-CNS. אנחנו לא מדברים רק על השמנת היתר (אוביסיטי), מחלת הפרעת אכילה שמקורה במרכז העצבים, אלא על סדרה ארוכה של הנפקות מוצלחות של חברות שמתמקדות בתחום, כמו FWP שהכפילה עצמה מאז הונפקה לפני 6 חודשים או ASPX שעלתה פי 7 מיום הנפקתה לפני כשנה ורבע וגייסה פעמיים.

חשוב להאיר תחום שמבחינת הצמיחה וההכנסות הפוטנציאליות מעטים הסקטורים שיכולים להתחרות בו, שכל המומחים בטוחים שרק ילך ויתרחב והכי חשוב שלישראל יש את כל הדרוש להצליח בו עם עיתוי נכון.

איך עושים זאת? כמו הטאיוואנים

בשנת 1987 ייסד מוריס צ'אנג את חברת טאיוואן סמי קונדקטורס (סימול: TSM), והפך אותה לחברת המוליכים למחצה הגדולה בעולם. בדרך לשם, טאיוואן הופכת למרכז גלובלי של פיתוח, עיצוב, ייצור ושיווק של המוליכים ומה שקשור בהם - מה שלמעשה הפך את טאיוואן לאחת ממעצמות הכלכלה הגלובלית. צר המקום מלתאר כיצד הפכה המדינה המבודדת ביותר בעולם בזמנו, המוחרמת על ידי האו"ם, במצב ביטחוני רעוע ביותר, עם ידידה אחת, ארה"ב (מזכיר לכם משהו? אגב, גם אצלנו, במקרה האמריקני, הידידות המופלאה פרחה רק בגלל הקונגרס והרפובליקנים אוהבי טאיוואן / מתעבי סין) למעצמה כלכלית, שכל אומות העולם, להוציא סין, הפכו לחבריה.

צ'אנג ניצל את הסביבה הידידותית לעסקים של הממשל הטאיוואני, ושילב לתוכו את המגמות המשתנות בתעשייה דאז (המעבר, בתעשיית האלקטרוניקה, לקבלנות מישנה). הוא הביא לכך שיצרניות השבבים הגדולות, טקסס אינסטרומנטס (סימול: TXN) ואינטל (סימול: INTC) העדיפו להעביר את שלב יציקת המעגלים לטאיוואן. בדיוק באותה דרך, סביבה עסקית תומכת, רגולציה מקלה, עידוד למשקיעי חוץ ומנהל טוב.

גם בקוריאה אפשר לפרוח

ישראל הייתה יכולה לחקות את המודל הטאיוואני בכל התעשיות שהזכרנו, אך לא עשתה זאת, "והרכבות", כדברי ראש הממשלה נתניהו, "עזבו את התחנה בלעדיה". חלק מהסיבות נבעו מהמחסור במנהלים מסוגו של אלי הורביץ ז"ל, אבל בעיקר עקב חוסר בסביבה עסקית אוהדת, עודף בבירוקרטיה, חוסר פרגון להצלחות ומעל הכל האדרת תרבות האקזיטים על חשבון קידום הכדאיות להקמת תעשיות גדולות לטווח הארוך.

תעשיית הרפואה היא ללא צל של ספק אחד ממנועי הצמיחה הגדולים של הכלכלה הגלובלית בעתיד הנראה לעין ומעבר לכך. בישראל נמצאים כל המרכיבים הנחוצים להובלה, עם דגש על תחום מחלות ה-CNS. כחלק מהרקע החינוכי, ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בתחומי מדעי הביולוגיה (במיוחד המולקולרית), הגנטיקה, אימונולוגיה, מדעי החי והצומח, פיזיקה, ולבטח בעשירייה הפותחת במדעי המחשב, האינפורמציה, הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, שכל כך נחוצים להבנת הפעילות של מרכז העצבים במוח. יש בישראל את התשתית התעשייתית למהלך, וגם כספי השקעות לא יחסרו אם העניין יטופל בצורה רצינית. כבר כעת חברות גלובליות רבות גילו את הפוטנציאל הישראלי בתחום, חלקן פתחו כאן מרכזי מחקר וחלקן בשת"פים עם חברות ישראליות ומוסדות מחקר (כמו מכון וייצמן והאוניברסיטאות שמובילים בתחום בעולם).

יש בישראל מספר חברות, בראשות טבע כאמור, שמנסות לפתח תרופות למחלות ה-CNS, אבל אנחנו לא באים להציע השקעות בתחום. למי שרוצה להשקיע ב-CNS יש אינספור חברות שמתמחות במחלות ה-CNS. לכבוד יום העצמאות ה-67 יש לנו הצעה לממשלה החדשה. רעיון שעדיין אפשר להגשימו, עם הוצאה כספית קטנה יחסית, שישחרר את המדינה מאימת האקזיטים ויעודד הקמת חברות רב לאומיות נוספות בישראל. הדרך "הקלה" לעשות זאת היא לייצר מצב שיעודד חברה כמו טבע, כלל ביו טכנולוגיה, תארו, פריגו ואחרות גדולות, שפועלות בארץ להקים מערכות נפרדות שתתמקדנה בפיתוח, ייצור ושיווק של תרופות כנגד מחלות מרכז העצבים - ואת זה רק הממשלה יכולה לעשות. הבעיה שבאווירה בישראל זה לא יעבור, כי מיד יקומו הקנאים ויצווחו שמחלקים טובות הנאה "לעשירים".

האם אפשר להעריך את השפעת האישורים הגנריים לתחליפי הקופקסון על מניית TEVA?

לא. אין שום מומחה בעולם שיוכל לנבא את התוצאות, בטח לא במקרה של טבע. היו דוגמאות דומות בעבר, כמו פקיעת הפטנט על תרופת העל פרוזאק של איליי לילי (סימול: LLY) ב-2001. התרופה אושרה ב-1987 כתרופה "להפרעות דיכאון משמעותיות", והפכה למקור הכנסתה הגדול של חברת התרופות האמריקנית. לאורך 14 שנות "שליטתה" הביאה התרופה הזו ל-25% מהכנסות החברה (בממוצע) ול-35%-40% מהרווח הנקי. אם אתם חושבים שהקופקסון הטיל אימה על משקיעי טבע, אין לכם מושג לגבי גודל האימה שהטילה הפרוזאק.

קשה מאוד להעריך עד כמה באמת השפיעה כניסת התחליפים הגנריים לפרוזאק על LLY, כיוון שהתהליך החל תוך כדי משבר 2000, המשיך ב"משבר הפרמקולוגיה" הגדול שיזמו האנליסטים בסביבות 2002-3 (עם החלטתם שהענקיות "גמרו את הסוס" בגלל פקיעת ההגנה על תרופות העל שלהן) וב-2008-9 הגיע משבר הסאב-פריים והוסיף לחץ משלו. כך שבטווח של 2001-2009 איליי לילי התדרדרה מ-100 דולר ל-30. אבל ולמרות הדמיון, למדנו שאסור להשוות דברים בוול סטריט. אם בודקים לעומק, הסיפור של פרוזאק אינו דומה לסיפור הקופקסון. הפגיעה בטבע לא תהיה גדולה כפי שקרה ללילי עם הפרוזאק (בגלל סיבות שכבר הארכנו עליהן). טבע פרושה על מספר גדול של מרכזי רווח פוטנציאליים, כשלהבדיל מלילי, הכנסות טבע מהתרופות הגנריות, לא רק שלא תיפגענה, אלא תמשכנה לשגשג. אם טבע תעשה את הצעד עליו מדברים ותרכוש את מיילן (סימול: MYL), צעד שאליו התכוונו בכתבה מלפני שבועיים, אין ספק שהשפעת הקופקסון על המניה תהיה שולית אם בכלל. אז כמו תמיד, לא למהר, לעקוב ולקרוא מעבר לכותרות. טבע היא חברה מצוינת והפוטנציאל גדול בהרבה מהערכת השוק הנוכחית.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.