מאז 1896, בסיומו של כל מומנטום, קברניטי וול סטריט הובילו את כלכלות ארה"ב והעולם למשבר, אלא שב-2008 זה יצא משליטה ובגדול. רק המחשבה על מה שהיה קורה אלמלא ההתעשתות של הממשל האמריקני מפחידה. כל משברי העבר בוול סטריט, כולל 2008, לא התפתחו בעקבות אירועים כלכליים. כולם היו התוצאה של חוסר ריסון, תאוות בצע ויכולת לייצר ולנצל מומנטום בוול סטריט. הוויכוח על הצורך בריסונם של סוחרי הסוסים של וול סטריט החל לאחר משבר 1929 - ב-1933, חוקקו את תקנות גלאס-סטיגל שמיתנו במשך 66 שנים את היכולת להשתולל. אבל משבוטלו התקנות, ב-1999, יחד עם הטענה שהבנקים "למדו לקח" והדעה שהפצת המידע תעזור בשקיפות, חזרו השועלים וחדרו לכרם.

הבנקים רק שיפרו את היכולות למימוש תאוות הבצע. מהפכת המידע, בעזרת האלגוריתמים שלה, עזרה להם בכך. מדוע בעצם לא הצליחו לפקח על וול סטריט בצורה רצינית עד כה? לדעת הארכיטקטים והפילוסופים של כלכלת השוק החופשי (בראשם אנשים כמו ד"ר מילטון פרידמן ואלאן גרינשפאן), פיקוח יפגע במסחר ובמערכת היחסים שבין ההיצע לביקוש. אבל השבוע אושרו חוקי (הוראות) וולקר, נגיד הבנק הפדרלי לשעבר ויועצו של הנשיא אובמה. 900 עמודים של רגולציות שאוסרות על פעולות מסחר ספציפיות ומכתיבות צורות תשלום לסוחרי ני"ע, והכל לטובת ריסון מערכת הבנקאות והמסחר בארה"ב - למנוע ממה שהיה ב-1929 וב-2008 לקרות בשלישית. עיקר המאמץ הרגולטורי יתמקד באיסור על המסחר הקנייני (Propriety trading), אבן הבסיס לפעילות הבנקים וקרנות ההדג' בשוק ההון. וול סטריט כעסה, ניסתה בהתחלה למנוע את קבלת ההוראות, אבל כמנהגה, קיבלה את המוגמר וכעת מעסיקה את טובי עורכי הדין בעולם שיטוו דרכים לעמוד (או לעקוף, תלוי במתבונן) בהוראות. זה יעבוד? על הנייר בטוח, אבל בשטח - אנחנו בספק (רק אם גולדמן או מורגן ימצאו דרך לעקוף). לפחות מנסים.

פרוטארום (סימול: FRUTF) בת ה-80 ופורחת

שני תעשיינים יהודים מהולנד ייסדו בשנת 1933 את החברה במפרץ חיפה, בעידודו של חיים וייצמן, בעצמו כימאי בעל מוניטין עולמי ולימים נשיאה הראשון של ישראל. Frutarom (ארומה של פירות) הוקמה על מנת לייצר מצמחים ריחניים ופרחים עבור תעשיית המזון, באמצעות תהליכי סחיטה וזיקוק, חומרי טעם, מרכיבים עדינים ושמנים. השימוש בתוספי ריח וטעם למזון היה כבר באותם ימים תהליך מקובל בתעשייה האירופית, אבל להקים דבר כזה באותם ימים בישראל היה ציונות לשמה. 20 שנה לאחר ההקמה, מכרו השניים את המפעל לחברת אלקטרוכימיה בע"מ (הוקם ב-1950 ע"י העו"ד יעקב סולומון, ממייסדי טבע), שנרכשה בשנת 1996 ע"י חברת ICC Industries, בבעלות התעשיין היהודי מארה"ב ד"ר ג'ון פרבר. כיום, מוביל את החברה, אורי יהודאי, שהחל תפקידו כאיש מכירות בשנת 1986 והתמנה כנשיא ומנכ"ל בשנת 1996.

פרבר בן ה-87, הוא עדיין בעל המניות והיו"ר הפעיל של ICC, חברה פרטית ואחת הגדולות בעולם (מקום 148 בעולם לפי פורבס) שעוסקת בתחום הכימיקלים. הוא חזר לרומניה בשנת 1999, ורכש את החברה שהקים אביו והולאמה ע"י הקומוניסטים. פרבר אחד מעשירי העולם המסתוריים ביותר, אינו מתראיין ואינו מככב בתקשורת. הסיבה היחידה לכך שאינפורמציה עליו בכל זאת מגיעה לתקשורת היא החזקתו בפרוטארום - 37% מהחברה הלונדונית, שכציבורית, חייבת לפרסם נתונים. פרבר, אשתו מאיה ובתו סנדרה דירקטורים בפרוטארום. הכרנו את האיש באלקטרוכימיה (בימים שמשה זנבר היה היו"ר), והוא באמת אדם יוצא דופן. מיד לאחר שרכש את אלקטרוכימיה, הנפיק את חטיבת פרוטארום בבורסה בת"א ובשנת 2005 נרשמה החברה בבורסת לונדון. מאז קיץ 2012 מניותיה נסחרות גם בניו יורק.

• פייפאל מזנקת 14%, יונייטדהלת' 4% - מה קורה בחוזים?
• ריבית, ענקיות הטק ופגישת טראמפ שי - לקראת פתיחת השבוע בוול סטריט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פרוטארום מייצרת 30 אלף מוצרים ל-14 אלף לקוחות רשומים בכל רחבי העולם. היא נכנסה ב-2006 למועדון 10 הגדולות בעולם בתחום המכונה, flavors and specialty ingredients (טעמים וחומרי גלם מיוחדים), שמגלגל בשנה כ-7 מיליארד דולרים וגדל במהירות. התחום עצמו הוא תת מגזר של תוספי המזון שמגלגל למעלה מ-30 מיליארד דולרים בשנה. בשנים האחרונות התחילו כמה וכמה גופים פיננסיים ומשקיעים בעולם לתת תשומת לב לחברה שצומחת במהירות, מרוויחה ומנוהלת מצוין. פרוטארום מציגה תמונה שוול סטריט אוהבת - הנהלת פרוטארום מוכיחה לאורך זמן יכולת הובלה, שמשלבת צמיחה אורגנית ופעילות M&A - תופעה נדירה למדי במחוזותינו. למעשה לא ראינו תופעה כזו בחברות ישראליות מאז הוביל אלי הורוביץ ז"ל את טבע (סימול: TEVA) - מחברה מקומית לחברה מובילה גלובלית. עד כאן הרקע לפרוטארום. כעת ניכנס לבדיקת התחום, החברה והפוטנציאל.

מה בדיוק עושה החברה? מה מיצובה של החברה בתחום הפעילות שלה ומה הפוטנציאל?

תחום מרכיבי המזון, ובמיוחד מגזר הטעמים והמרכיבים המיוחדים (בו פועלת החברה), מאופיין בשנים האחרונות בצמיחה מהירה, שמלווה בהוצאות מו"פ ושיווק גבוהות וברגולציה גבוהה - הכל קשור לצמיחה הכלכלית הגלובלית ולהתפתחויות הטכנולוגיות. הביקוש למוצרי החברה הולך וגדל עם העלייה בהכנסה והמעבר למזון מעובד, שמתואם לדרישות הצרכנים ולדרישות הסביבתיות. בשנים האחרונות זז הדגש בתעשיית מרכיבי המזון, מהתמקדות במה שקרוי Sensory Food ingredients (שהם מרכיבים שקשורים בחושים כמו צבעי מאכל, ריחות וטעמים, מרכיבים שהתעשייה מייצרת גם מהטבע וגם מחומרים סינטטיים) ל-functional ingredients (מרכיבים פונקציונליים מהסוג של חומר אמולסיפייר ליצירת תחליבים, עמילנים מתואמים, ג'לים מיוחדים ועוד. אומגה זו דוגמה אחת) שמאפשרים התמקדות בביקושי הצרכן, שמשתנים עם הגידול בהכנסה ומבוססים על מזון ומשקאות נקיים, בריאים ואפילו אסתטיים יותר.

כל המרכיבים שקשורים בחושים עדיין מהווים את החלק הגדול של ההכנסה - 23.7 מיליארד דולרים ב-2012. ארבעת המרכיבים הגדולים של תעשיית ה-Sensory & Functional Food Ingredients הם טעמים, ויטמינים, מינרלים, חומרים פרובוטיים, חומצות שומניות, חומרים מסיסים במים, hydrocolloid ומשפרי טעם, כמו גם, צבעי מאכל או אנזימים. פרוטרום מחזיקה מרכזים ב-25 מדינות, ולצד 2 מפעלים בישראל יש לה מפעלים בשווייץ, גרמניה, בריטניה, ארה"ב, סין, סלובניה, איטליה וברזיל. מאז שנות ה-80 היא רכשה 23 חברות ברחבי העולם. החברה מעסיקה 2021 עובדים מתוכם 297 בישראל, ופועלת באמצעות 2 חטיבות. הראושנה, חטיבת הטעמים (Flavors Division) שאחראית על 74% מהכנסות החברה ב-2012, ומתפתחת, מייצרת ומשווקת חומרי טעם, ריחות, תבלינים ומערכות מזון. והשניה, חטיבת חומרי הגלם, שמפתחת, מייצרת ומשווקת תמציות, חומרי רפואה טבעיים, תמציות מיועדות לבריאות, שמנים מיוחדים, מוצרי הדרים, כימיקלים ארומטיים ועוד. החברה חותרת להוות שותף מועדף לתעשיות מזון בתחומי הטעם והבריאות.

• מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

התחרות מתמקדת במוצר ויש מתחרות רבות שהפוטנציאל בתחום מגדיל את מספרן בהתמדה. בין המתחרות הגדולות ישנה החברה הצרפתית Naturex (סימול: NRX.PA), ג'יוונדאוון (סימול: GVDNY) השווייצרית, החברה הפרטית Martin Bauer מגרמניה, IFF (סימול: IFF) ו-Sensient (סימול: SXT) האמריקניות - כולן גדולות בהרבה מפרוטארום. בשנתיים האחרונות הניבה מניית החברה יותר מהמתחרות. הכיסוי האנליטי על החברה הישראלית לוקה בחסר בהשוואה לאחרות (למרות שגם בתחום זה חל שיפור ניכר לאחרונה). פרוטארום התחילה את המאה עם מכירות של 100 מיליון דולרים ורווח תפעולי קטן. שנת 2012 נחתמה עם 618 מיליון הכנסות ורווח תפעולי של 72.8 ונקי של ו-52 מיליון, עם רווח למניה של 90 סנט. 70% מהמכירות הולכות לאירופה, אפריקה והמזרח התיכון, כאשר גרמניה היא היעד המרכזי. 14.7% מהמכירות מתבצעות בצפון אמריקה (כמעט הכל בארה"ב), 9.3% באסיה ו-6% בישראל. שם המשחק בתחום הוא "חדשנות וטכנולוגיה", ולפרוטארום יש יכולות מוכחות בשני המרכיבים, והעובדה ש"מוצאה" מישראל (שמוכרת בשני התחומים) רק עוזרת לתדמית, שכאמור מתחילה לתפוס גם בוול סטריט.

בית ההשקעות האירי, Davy Research Group, נחשב כאחד הבוטיקים מובילים באירופה. בתחילת דצמבר הוא הוציא מחקר על החברה, תחת הכותרת "רכישות והתייעלות הן הגורמים להעלאת ההמלצה". לפי המחקר המדובר מכירות החברה בשלוש השנים הקרובות יגיעו ל-633.8 (ב-2013), 728.2 (ב-2014) ו-747.7 (ב-2015) מיליון דולרים, ורווח נקי לפני מס של 75.3, 86.2 ו-90.9 מיליון דולרים בהתאמה. הרווח הצפוי למניה יהיה 1.18, 1.36 ו-1.42 בהתאמה. חשוב לציין שהחברה משלמת דיבידנד שילך ויגדל, ע"פ המחקר. Davy מעדכן את המלצתו על החברה מעלה, לאחר שכבר המליץ עליה ביוני האחרון במסגרת מחקר מקיף על המגזר כולו. המחקר סוקר כאמור התעשייה כולה בפרוטרוט, כולל כל אחת מהחברות המובילות שמתחרות. הם משבחים את פרוטארום בגלל האסטרטגיה של ההנהלה ויכולות הפיתוח והטכנולוגיה.

לסיכום, כאשר משקיע בוחן השקעה לטווח ארוך הוא מסתכל על ביצועי החברה לאורך זמן, תחום העיסוק שלה ומיצובה בתחום, פוטנציאל הצמיחה העתידי שלה, ההנהלה והיחס למשקיעים. אין שום ספק שבמקרה של פרוטארום הציונים גבוהים בכל התחומים הנ"ל. החברה מנוהלת כחברת צמיחה גלובלית, כאשר אסטרטגיית הצמיחה משלבת מנוע אורגני עם מנוע רכישות (שאותן אגב היא מבצעת ביעילות וממזגת במהירות). כמו כן, יש לה "גב" חזק בדמותה של ICC.

חברה כזו צריכה לעניין כל משקיע לטווח הארוך. בשנת 2013 רכשה חברות בדרום אפריקה וגוואטמלה - מה שפותח לה שער לכניסה לאפריקה ואמריקה הלטינית. היא רכשה 75% מחברתProtein Technologies Ingredients Group הרוסית עם אופציה לרכישת השאר, מה שמכניס אותה לשוק המזרח אירופי. במחיר 18.8 דולר למניה המכפילים ל-2013-14 הם 16 ו-14 בהתאמה - עדיין נמוכים ממתחרותיה האמריקניות והאירופיות. החברה סיימה את הרבעון השלישי המצוין עם 61 מיליון דולר בקופה. כל מה שנשאר לנו לעשות הוא להצטרף לדברי האנליסט אוריילי, מחבר המחקר, "We like the Frutarom story". בשבועות האחרונים המניה נסוגה בכ-7% משיא כל הזמנים אליו הגיעה בסוף נובמבר. כרגיל, אסור לרדוף, אבל מי שיתעמק, כפי שעשינו אנחנו, בהחלט ישים את המניה על הכוונת.