המומנטום במניית פייסבוק, האם הראלי הגדול רק החל?

"ברננקי הפתיע בהחלטתו להמשיך ברכישת אגחי"ם", זעקו הכותרות בשבוע שעבר, "ושלח השווקים מעלה". "הפתיע"? מדוע? את מי? האם מישהו שמע את ברננקי או מישהו מחברי הוועדה לפעילות בשוק הפתוח מבטיח שיפסיקו לקנות החודש? הדבר היחיד שברננקי וחבריו חזרו ואמרו, שיפסיקו, בהדרגה, רק כאשר יראו סימנים ברורים להיחלצות שוק העבודה מהמשבר או כאשר יגיעו למסקנה שהצמיחה מתחילה לייצר אינפלציה. ביום שישי התהפכה המגמה בגלל שג'יימס בולארד, נשיא הבנק הפדרלי של סנט לואיס (שמאז ומעולם נחשב כסניף בעל השפעה גדולה על פעילות הבנק הממלכתי בארה"ב) אמר, "It is entirely possible that on October 30 we could see a slight tapering because we'll have passed some of the chaos in (Washington) D.C. if there is a resolution of the budget issues," והפיל את הדאו ביותר מ-1%. המסקנה היא שההחלטה לגבי המשך או הפסקת רכישות האגחי"ם היא עדיין הגורם החשוב ביותר בקבלת ההחלטות של המשקיעים. שימו לב כי עת הזכיר בולארד את עניין צמצום הרכישות, הוא השתמש במילים "אולי נראה צמצום זעום" (We could see a slight tapering). הוא כלל לא שייך את הצמצום, שאולי יתחיל בסוף אוקטובר, למצב הכלכלי כמו למצב הפוליטי של קיפאון בעניין התקציב ותקרת החוב, אבל למי זה אכפת? ולמרות זאת MSFT נפלה ב-2.5% ו-IBM ב-1.7%.

העובדה שמדד פילדלפיה, המדד האמיתי למצב העסקי בארה"ב, עלה בעוצמה באוגוסט וספטמבר חשובה למשקיעים פחות ממה שבולארד טוען (אולי יקרה בצורה מצומצמת בסוף אוקטובר). על זה הרי אנחנו מדברים כל הזמן - מדוע פייסבוק ירדה וכעת עולה? מדוע נוקיה עולה? למה מניות הכימיקלים מתנהגות כך? מדוע שמניות של חברה מגייסת נשחטות אבל כשחברה אחרת, מאותו תחום, מגייסת גם כן, מניותיה עולות בפראות? הקשר בין מה שקורה במיין סטריט לשקורה בוול סטריט נותק, והוחלף בקשר שבין פנטזיות התקשורת לוול סטריט. בעולם נורמלי, הסיבות להחלטה להמשיך ולהזרים 85 מיליארד לחודש היו צריכות להדאיג ולגרום לירידות בשוק. אבל כיוון שאיש אינו בודק סיבות יותר, ההחלטה הביאה לעליות חדות. נקווה שעד שברננקי יחליט שצריך להפסיק ההזרמה, הפרשנים יסבירו לציבור שדווקא החלטה כזו מצדיקה עליות בבורסה, ולא ההיפך. תופעת פייסבוק (סימול: FB): ההסבר הטוב ביותר לפער שבין וול סטריט למיין סטריט

אחד אחרי השני מעלים האנליסטים את מחירי היעד שלהם למניה. 30 אנליסטים ממליצים היום לקנות, 12 ממליצים ב"החזק" ואין אנליסט אחד שממליץ למכור. מחיר היעד הממוצע כרגע נאמד ב-49 דולר, אבל המגמה היא להעלות. בסוף השבוע שמענו מאדם שלפני 8 חודשים נימק מדוע FB תלך ותעלם, מדוע FB תגיע ל-100 ד' תוך פחות משנה. לפני כשנה, חודשיים-שלושה לאחר ההנפקה, כל האנליסטים הנ"ל, להוציא 3-4 שהצטרפו רק לאחרונה, היו בהמלצת "מכור" או "החזק". יותר מכך, למי שעקב אחרי הדיווחים על המניה, לבטח זוכר את פסיקותיהם של אנליסטים כי התוכנית העסקית של פייסבוק לא תאפשר לחברה להרוויח. זאת כאשר ההצלחה המסחרית של החברה במיין סטריט, שעל פי הנעשה בה צריכים האנליסטים להעריך את החברה, הייתה מעל ומעבר לציפיות.

בארבעת הרבעונים שחלפו מאז ההנפקה המכירות עלו ב-53% והרווח הנקי ב-12.5%. התחזית ל-2013 היא עלייה של 45% במכירות ו-36% ברווח הנקי. מספר המשייטים האקטיבי עלה ב-81% ועבר, ביוני 2013, מיליארד בני אדם (1.185 בסוף אוגוסט). לפני שנה הפרשנים התלוננו שהערכת החברה בהנפקה הייתה שערורייתית, היום אנחנו קוראים, שההערכה בזמן ההנפקה נתנה למשקיעים אפשרות לרכוש המניה ב"ערך פנימי (Intrinsic value), הוגן ואפילו נמוך. איך מסבירים תופעה כזו? נתחיל אולי בכמה מילים על ה-Intrinsic value והשימוש בו בוול סטריט.

ה-Intrinsic value, הבסיס הכלכלי האמיתי למדידת ערך הנכס - כך מלמדים כל כלכלן בתחילת דרכו האקדמאית. המונח נקרא לעיתים true worth, fundamental value או fair value, משמש את פרשני וול סטריט על פי נוחיותם כמובן, ועולה לכותרות בכל פעם שהשוק נופל ושוב שובר שיאי שפל. הבסיס לפופולריות של המונח בא מהשימוש שעשה בו בנג'מין גרהאם הגדול, האבא של השקעות הערך, מורו ורבו של וורן באפט ועוד כמה גורואים בעלי סבלנות. גרהאם שינה את הנוסחה לקביעת הערך הפנימי של החברה (שהופיעה בהתחלה בספרו הידוע The Intelligent Investor,) מספר פעמים. ב-1974 עדכן שוב את הנוסחה ל-V=EPS x (8.5+2g) x 4.4/Y כאשר V=ערך פנימי, EPS=רווח למניה. 8.5=מספר שמבטא, לפי גרהאם, מכפיל עובדתי (היסטורי) מתאים לחברה ממוצעת (לא לחברת צמיחה). g=לקצב צמיחה שנתי ממוצע שצפוי לחמש השנים הבאות. 4.4 הייתה התשואה הממוצעת (בשנות ה-60' כמובן, תקופת פעילותו של גרהאם) לאג"ח 10 שנים קונצרניות מדירוגAA ומעלה. Y מייצגת את התשואה הנוכחית (שנות ה-60-70) של אג"ח בדירוג AAA.

הפרשנים של 2013 משתמשים, לעיתים תכופות למדי, גם בגרהאם עצמו וכמובן בנוסחה המפורסמת שלו להוכיח או לתמוך בפרשנות שלהם עצמם. הבעיה היא שגרהאם חי בתקופה בה לארה"ב הייתה כלכלה תעשייתית נטו, כל תעשיות הבסיס היו בארה"ב, כמעט לא הייתה תחרות גלובלית והכי חשוב, האינפורמציה לא זרמה למשקיעים כפי שהיא זורמת היום. אם תקחו את הנוסחה של גרהאם ותבדקו אותה על כ"א ממניות ה-S&P 500 תיבהלו, ותמכרו מיד את כל תיק ההשקעות שלכם. Chuck Carnevale, כותב שנים על השקעות ערך ומנהל השקעות מוכר ומכובד בוול סטריט, בדק Intrinsic value על מניות S&P רבות לאחרונה - והכל על בסיס נוסחת גרהאם. הערך הפנימי של AT&T (סימול: T) למשל, שנסחרת בשוק במחיר גבוה מ-34 דולרים, הוא 7.41 דולר. ארצ'ר דניאל מידלנד הענקית (סימול: ADM), מלכת המזון, חקלאות, דשנים, עם מחיר מניה של 37.1 דולרים, שווה כלכלית 11.69 דולר. אם ננסה להכניס נתונים שמשקפים, פחות או יותר, את המצב היום, נקבל על פי הנוסחה שהערך הפנימי / כלכלי / אמיתי של FB נע בסביבות ה-4 דולרים. אבל לא צריך להתייחס ברצינות יתר לנוסחאות ערך כדוגמת זו, אפילו אם באו מבית מדרשם של באפט וגרהאם, תיאוריה לחוד ומציאות לחוד.

באפט מעולם לא רכש מניות ב-Intrinsic value הכלכלי שלהן, לא את KO, לא את WFC ובטוח שלא את אמריקן אקספרס (סימול: AXP). פייסבוק, כמו GE בשנת 1895, פורד (סימול: F) בשנת 1910, בואינג (סימול: BA) ב-1920 או גוגל (סימול: GOOG) ב-2004, אינה יכולה להיות מוערכת על פי נוסחאות קונבנציונליות. למה? כי מדובר במשהו חדש. חברה שיש לה 1.2 מיליארד "לקוחות" בפוטנציאל אינה יכולה להימדד בשום נוסחת גרהאם, סמואלסון או אפילו אם יש כזו לפרופסור נוריאל רוביני - אין שום דרך בעולם לפיה האנליסט הגאון ביותר יכול להעריך חברה כזו בעולם גלובאלי עם טכנולוגיות שמשתנות ומתקדמות ללא הפוגה. אתם בטוח לא זוכרים את חלוצת האקזיטים הישראלית ב-IT, מיראביליס וה-ICQ שלה שנמכרה ל-AOL ב-400 מיליון דולרים ב-1998. תשאלו את מלכת האינטרנט ממורגן, הגברת מרי מיקר (שעד כמה שזכור לנו השתתפה בביצוע העסקה), בשביל מה משלמת AOL סכום שכזה עבור אתר שלא גובה כלום מהמשייטים בו והתשובה הייתה, "מיליוני אנשים שנכנסים בקביעות לאתר מהווים פוטנציאל עסקי עצום, AOL משלמת עבור הפוטנציאל". נכון, מיראבילס לא מימשה את הציפיות שתלו בה, אבל לא בגלל שהדבר לא היה אפשרי. רוב האנליסטים שקטלו את FB לאחר ההנפקה הסבירו שאין לחברה תכנית ברורה להפיכת ההתלהבות להכנסות, ושהמייסד / יו"ר / מנכ"ל צוקרברג אינו המנהל שיכול לשנות. אבל פייסבוק מצליחה בגדול, וההנהלה מוכיחה שהיא יודעת להתקדם עם מהפכת ה-IT ולמצות רווחים שהולכים וגדלים במהירות. ההכרה בכך היא ששינתה את כיוון המניה.

המשקיע ב-FB צריך לבסס החלטתו על קצב הגידול במינויים ובהכנסות ועל ההנהלה. הוא צריך לעקוב ולראות אם ההנהלה יודעת לנצל את המינויים הרבים לצורך יצירת הכנסות - זה אומר לגרום לתעשיית הפרסום להגיע למסקנה שפייסבוק הוא המקום לפרסם. כל הצעדים שעשתה ההנהלה מאז ההנפקה מצביעים על הליכה בתלם הזה. האנליסטים והפרשנים, מהרגע שהבינו שלפייסבוק יש אסטרטגיה ושהנהלה שמבצעת אותה היטב משנים את דעתם, ומהשמצה עוברים להמלצה. בסוף השבוע שינה בית ההשקעות Cowen & Company את המלצתו מהחזק לקניה חזקה ואת מחיר היעד מ-29 ל-53 דולר, דברים כאלו קורים רק כאשר האנליסטים והפרשנים רואים לפתע את האור, רואים חברה שמתאימה עצמה לכל חדשנות שמופיעה ב-IT. בסוף השבוע האחרון, שמענו ב-CNBC אנליסט שאמר כי "גיליתי, בין השאר, תופעה מעניינת כששוחחתי עם קבוצת חברות של בתי. לכולן יש טוויטר ורשתות חברתיות אחרות, אבל אף אחת מהן לא עוזבת את פייסבוק - זו הפכה לעמוד השדרה של הרשתות החברתיות". דבר שכזה "עוזר" להחלטה לעבור להמלצה.

פייסבוק שידרגה לאחרונה את האפליקציות ל-iPhone ול-iPad עבור מערכת ה-iOS7 של אפל (סימול: AAPL). היא הוסיפה בתחתית העמוד, שורה קבועה של אייקונים שקשורים לאפליקציות הרלבנטיות וזאת, "על מנת להקל..." אבל אם תבדקו תגלו שפייסבוק העתיקה רעיון זה מטוויטר, אנשי המעקב שלה גילו שלצעירים קל יותר להתנהל בטוויטר בגלל הנוחות. גם רכישת אינסטגרם הייתה צעד עסקי מצוין. פייסבוק פועלת בשוק תחרותי ביותר והמתחרות הגדולות והרציניות ביותר שלה הן דווקא גוגל (סימול: GOOG) ומיקרוסופט (סימול: MSFT). מסיבה זו חייבת החברה לשמור על עליונות טכנולוגית, איכות שירות והמשך הקיום של "סביבת פעולה מתאימה" לקהילות. כיוון שאין לשום חברת רשת יתרון יחסי מובהק על מתחרותיה, פייסבוק חייבת לשמר את התדמית שנוצרה, לפיה היא האתר החברתי המוביל ולספק למשתמשים את כל מאווייהם. בקיצור, מי שמשקיע ב-FB, במיוחד ברמה הנוכחית (המניה נסחרת לפי קונצנזוס של 42 אנליסטים במכפיל 2013 של 65) שם את כספו על ההנהלה. על היו"ר / מנכ"ל מרק צוקרברג (שמוכיח עצמו כמנהל-על עם כל יום שעובר), מנהלת התפעול שריל סאנדברג מבכירי גוגל בעבר, מייק שרופפר מנהל הטכנולוגי וקבוצה גדולה של גאונים צעירים, אם צוקרברג יידע לכוונם כראוי אין שום סיבה שלא תהיה כאן גוגל 2.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.