חוק זכויות החולה מסדיר את מערכת היחסים בין מטופל למטפל במערכת הבריאות בישראל. הוא מעגן את הזכות לקבל טיפול רפואי, את איסור ההפליה, את זכות המטופל למידע מלא על מצבו ועל החלופות הטיפוליות, ואת חובת ההסכמה מדעת לפני הליך רפואי. מכוחו נקבע גם שלמטופל יש
זכות לעיין ברשומה הרפואית שלו ולקבל העתק ממנה, וזכות לחוות דעת נוספת. סוגיה מרכזית בפסיקה נוגעת להסכמה מדעת: כאשר רופא לא הסביר על סיכונים מהותיים בניתוח, בית משפט עשוי לפסוק פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה גם כשהטיפול עצמו בוצע כראוי. לחוק יש גם השלכה כלכלית
ישירה על גופי הבריאות, שנדרשים להיערך לתביעות, לביטוח אחריות מקצועית ולתקנות של משרד הבריאות.
נער שעבר ניתוח תבע את בית החולים על רשלנות רפואית לאחר שטען כי תוצאות הניתוח הרעו את מצבו. לטענתו רופאי בית החולים דנה התרשלו בניתוח וכן לא הסבירו לו ולהוריו את כל האפשרויות לטיפול וכן את הסכנות מהניתוח. מה קבע בית המשפט?
