הפסקת חשמל היא אירוע תפעולי שעלותו הכלכלית גדולה בהרבה מאי הנוחות לצרכן הביתי. עבור מפעלים, מרכזי נתונים ובתי עסק היא מתורגמת לנזק ישיר: קווי ייצור שנעצרים, סחורה מתקלקלת וציוד ניזוק. בישראל, אמינות האספקה תלויה בעתודת הייצור מול הביקוש בשעות השיא,
במצב רשת ההולכה והחלוקה ובקצב חיבור מתקני ייצור חדשים לרשת. גלי חום, סערות ואירועי חירום מגדילים את הסיכון לתקלות מקומיות. מגמת ההתייעלות כוללת חיזוק הרשת, פריסת מערכות אגירה ותמריצים לצמצום צריכה בשעות עומס. תביעות נגד חברת
החשמל בגין נזקי הפסקות מגיעות לא פעם לבתי המשפט. עבור קורא כלכלה, הנושא נוגע ישירות ליכולת המשק לקלוט אנרגיה מתחדשת ולתעריף שקובעת הרשות
החשמל.
מלחמה, רעידת אדמה, מגפה או שיבוש ממושך של תשתיות עלולים להפוך בתוך שעות את הבית למקום שצריך לספק בעצמו מיגון, חשמל, מים ותקשורת. אילו פתרונות, ציוד ושדרוגים יכולים לעשות את ההבדל כשהעולם שהכרנו קורס - וכמה תצטרכו לשלם עליהם?
