עו"ד לילך דניאל

במקום עבודתה של רעות, חברה פרטית, נהוג לעבוד בחול המועד 6 שעות בלבד. עקב עומס עבודה, בחלק מימי חול המועד עבדה רעות כ-8 שעות בכל יום. רעות מעונינת לדעת, איך יחושב התגמול בגין שעות אלה.

מאת: דר' אבי אלתר, עו"ד וטארק דיביני, רו"ח

המאמר עוסק בשאלת הלגיטימיות של תכנון מס המתבסס על הטבות המס שניתנות בפירוק, אשר עלתה לאחרונה מחדש בפני מערכת בתי המשפט.

האם מעסיק רשאי להתנות תשלום סכומים המגיעים לעובד בחתימה על מסמך ויתור?

מאת: רמי אריה, עו"ד ורו"ח

"הנחות לעובדים" אינן חייבות בהכרח בשווי למס הכנסה ולמע"מ. לדעתו של כותב המאמר, השווי של מוצרים הנמכרים על ידי המעביד לעובדיו בהנחה מסחרית מקובלת, יחושב לאחר ניכוי ההנחה.

מאת: מאת דר' אבי אלתר עו"ד, עמיחי פרי, עו"ד

לאחרונה הובעו ספקות בדבר הזכות להחזר מס בגין החלק החייב בפיצויי פיטורין, זאת אחרי שהובעה עמדת המחברים לפיה המס על פיצויי פיטורין אמור להיות מס בשיעור של 20% ולא בשיעור של 50%. לאור הספקות, שהובעו על ידי עיתונאים שונים, ולהבנת המחלוקת המעוררת עניין כה רב בציבור, מפרטים המחברים בשנית את הדברים.

ביום 14.3.2006 פרסמה רשות המסים בישראל הודעה, לפיה המצב החוקי נכון להיום, בנוגע לחישוב נפרד לבני זוג שעובדים במקום עיסוק קבוע, הוא כי סעיף 66(ה) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), אינו מוגבל בסכום הכנסה בשנת המס 2006. להלן עיקרי ההודעה.

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי חייל בשרות קבע בצה"ל אינו בבחינת עובד ולבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בתביעתו בענין הפסקת העסקתו.

מאת: משה כדר, עו"ד (רו"ח); כדר קורנבליט, עו"ד

במסגרת הערת אגב בעמ"ה 1080/02 פרגו'ס יעקב נ' פקיד שומה חולון הבהיר כב' השופט אלטוביה מגן כי לדידו מועד התיישנות ההשגה לעניין סעיף 152(ג) לפקודת מס הכנסה, מתחיל להימדד מיום הגשת ההשגה, גם אם זו לא הוגשה במשרדי פקיד השומה אשר בפועל בו מתנהל התיק של הנישום. להערת אגב זו,ישנה, לטעם המחבר, השלכת רוחב חיובית מחד, אך גלום בה גם פוטנציאל הרסני מאידך.

בית משפט השלום קבע, כי רואה חשבון אינו זכאי לעכב מסמכים חשבונאיים השייכים ללקוחו. נקבע כי מסמכים חסרי ערך כספי כלפי המבקש לעכבם, אינם ברי עיכוב.

מאת: ארז שגיב, עו"ד ורו"ח*, דני ריבק, מתמחה; פורת, שגיב, שלומי – עורכי דין ונוטריון

הכותבים דנים בע"א 10666/03 סילבאן שטרית נ' פ"ש תל אביב 4 בו נקבע כי פירוק חברה והקמת חברה זהה, מהווה עסקה מלאכותית, וזאת משום אי עמידה במבחן ה"טעם המסחרי" בביצוע הפעולה.