בשאר אל-אסד הוא מדינאי סורי, ששימש כנשיא סוריה החל משנת 2000, בהמשך לשלטון אביו חאפט' אל-אסד. תקופת שלטונו התאפיינה, לצד ניהול המדינה, במלחמת האזרחים הסורית שפרצה בשנת 2011 ונמשכה שנים רבות, ובמעורבות של גורמים בינלאומיים ואזוריים רבים בסכסוך.
שלטונו
של אסד עורר מחלוקת בינלאומית עמוקה: תומכיו, ובהם בעלות ברית כרוסיה ואיראן, ראו בו גורם המייצב את המדינה מול כוחות קיצוניים, בעוד מבקריו, ובהם מדינות מערביות וארגוני זכויות אדם, ייחסו לממשלו אחריות לפגיעה קשה באוכלוסייה האזרחית במהלך המלחמה. בסוף שנת 2024
קרס משטרו של אסד במהלך התקדמות מהירה של כוחות מורדים, והוא עזב את סוריה.
נפילת המשטר סימנה סוף לתקופת שלטון ארוכת שנים של משפחת אסד בסוריה, ופתחה שלב חדש ורב-תהפוכות בהיסטוריה הפוליטית של המדינה ובזירה הגיאופוליטית האזורית. בעקבות נפילת המשטר עלו
לדיון ציבורי בינלאומי שאלות הנוגעות לעתידה הפוליטי של סוריה, לגורל בכירי המשטר הקודם ולהשפעת השינוי על מאזן הכוחות באזור המזרח התיכון. המלחמה שהתחוללה בסוריה בתקופת שלטונו של אסד גרמה לגלי פליטים משמעותיים למדינות שכנות ולאירופה, והייתה בעלת השפעה הומניטרית
ומדינית רחבה על האזור כולו למשך יותר מעשור.
נפילת שלטונו שינתה את מאזן הכוחות באזור ואת מעמדן של רוסיה ואיראן בזירה. עבור המשק הישראלי ההתפתחויות בסוריה נמדדות דרך פרמיית הסיכון
של המדינה ודרך השפעת המלחמה על סחר ותעופה אזוריים.
