המאגר הביומטרי הוא מאגר ממשלתי בישראל שבו נשמרים נתוני זיהוי ביומטריים של תושבים, ובהם תמונת פנים וטביעות אצבע, לצורך הנפקת תעודות זהות ודרכונים חכמים. הפעלתו לוותה בוויכוח ציבורי ומשפטי סביב הגנת הפרטיות, אבטחת המידע והיקף הנתונים הנשמרים, ובעקבותיו
הוסדרו כללי השמירה בחקיקה ובתקנות.
אחד הכלים לעידוד המעבר לתיעוד החכם היה הוזלת אגרות הדרכונים, הסדר שהוארך לתקופה קצובה לאחר שנפסלה הארכתו הקבועה. לצד ההיבט הרגולטורי, המעבר לתיעוד ביומטרי יצר פעילות עסקית עבור חברות מערכות מידע המספקות למדינה תשתיות
זיהוי, מסופים ושירותי אבטחת מידע.
