בורסות אסיה חתמו את המסחר במגמה של עליות
הבורסות באסיה סיימו את יום המסחר האחרון של השבוע במגמה של עליות שערים, מלבד הבורסה בהונג קונג, שם נחתם המסחר בירידות. סדרה של חדשות שליליות בתחום המאקרו לא הרתיעה את המשקיעים ביפן ובשווקים הסמוכים, ומניות הנפט הצליחו לגרור את חלקם כלפי מעלה.
מדד הניקיי ביפן עלה ב-0.47% לרמה של 11,723.63 נקודות.
מדד ההאנג-סאנג בבורסה בהונג קונג ירד ב-0.51% לרמת 13,478.32 נקודות. מדד הקוספי בבורסה בדרום קוריאה הוסיף 1.68% לרמה של 981.90 נקודות. מדד הפוטסי שינואה 25 עלה ב-0.5% ל-8,254.8 נקודות.
עם זאת, למרות העליות בבורסה ביפן, התפרסם היום דוח אמון היצרנים במשק היפני (Business Confidence). הוא ירד במפתיע ב-14 נקודות. מדובר בשפל בן שנה בגובה המדד. בדצמבר הוא עוד עמד ברמה של 22 נקודות, ובספטמבר שעבר הוא ניצב ברמת 26 הנקודות - שיא בן 13 שנה. רוב האנליסטים ציפו כי המדד הזה לא ישתנה.
מניות אינפקס - מחפשת הנפט הגדולה ביותר ביפן, חתמו את המסחר בעליה חדה של 10.5%. מדובר בעליה החדה לאחר שבנק ההשקעות גולדמן סאקס העלה את ההמלצה שלו למניה. האנליסטים מאמינים כי החברה תכה את צפיות הרווחים בעוד 10% בדוחות הקרובים שלה.
עוד עולה מהדיווחים בתקשורת הגלובלית כי החברה מגדילה בהתמדה את התפוקות של הנפט שהיא שואבת בים הקספי, והמשקיעים במניותיה נהנים כבר מעליה בהיקף של 31% מאז חודש נובמבר.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
