בורסות אסיה חתמו את המסחר במגמה של עליות

דווקא מניות הנפט היו אילו שעודדו את המשקיעים והצליחו לשמור על הצבע הירוק. עם זאת, בעוד ביפן חתם מדד הניקיי בתוספת של 0.5%, סיימה הבורסה בהונג קונג בירידה של 0.5%
חזי שטרנליכט |

הבורסות באסיה סיימו את יום המסחר האחרון של השבוע במגמה של עליות שערים, מלבד הבורסה בהונג קונג, שם נחתם המסחר בירידות. סדרה של חדשות שליליות בתחום המאקרו לא הרתיעה את המשקיעים ביפן ובשווקים הסמוכים, ומניות הנפט הצליחו לגרור את חלקם כלפי מעלה.

מדד הניקיי ביפן עלה ב-0.47% לרמה של 11,723.63 נקודות.

מדד ההאנג-סאנג בבורסה בהונג קונג ירד ב-0.51% לרמת 13,478.32 נקודות. מדד הקוספי בבורסה בדרום קוריאה הוסיף 1.68% לרמה של 981.90 נקודות. מדד הפוטסי שינואה 25 עלה ב-0.5% ל-8,254.8 נקודות.

עם זאת, למרות העליות בבורסה ביפן, התפרסם היום דוח אמון היצרנים במשק היפני (Business Confidence). הוא ירד במפתיע ב-14 נקודות. מדובר בשפל בן שנה בגובה המדד. בדצמבר הוא עוד עמד ברמה של 22 נקודות, ובספטמבר שעבר הוא ניצב ברמת 26 הנקודות - שיא בן 13 שנה. רוב האנליסטים ציפו כי המדד הזה לא ישתנה.

מניות אינפקס - מחפשת הנפט הגדולה ביותר ביפן, חתמו את המסחר בעליה חדה של 10.5%. מדובר בעליה החדה לאחר שבנק ההשקעות גולדמן סאקס העלה את ההמלצה שלו למניה. האנליסטים מאמינים כי החברה תכה את צפיות הרווחים בעוד 10% בדוחות הקרובים שלה.

עוד עולה מהדיווחים בתקשורת הגלובלית כי החברה מגדילה בהתמדה את התפוקות של הנפט שהיא שואבת בים הקספי, והמשקיעים במניותיה נהנים כבר מעליה בהיקף של 31% מאז חודש נובמבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.