חברת שגיא: הבנקים מתנים שירות בשירות ללקוח הקטן

הבנקים ממשיכים לחייב לקוחות לפתוח תוכניות חיסכון כתנאי לקבלת אשראי, וזאת למרות פסיקות בתי המשפט שקבעו מפורשות שאין לבצע התניות כאלו, מסביר מנכ"ל שגיא חישובי ריבית
חזי שטרנליכט |

הבנקים ממשיכים לבצע התניית שרות בשרות, ולחייב לקוחות לפתוח תוכניות חיסכון כתנאי לקבלת אשראי, וזאת למרות פסיקות בתי המשפט שקבעו מפורשות שאין לבצע התניות כאלו. כך אומר מנכ"ל "שגיא חישובי ריבית", אמנון שורץ. החברה שבראשותו מתמחה בבדיקת חשבונות בנקים.

לדברי מנכ"ל שגיא, הבנקים נוהגים איפה ואיפה ומבצעים התניות בעיקר בחשבונות של לקוחות בינוניים וקטנים, ולא בחשבונות של לקוחות גדולים.

עו"ד אופיר צברי ממשרד "צברי-יובל", המתמחה בתביעות מול בנקים, אומר כי במקרים רבים הבנקים מנצלים את התלות של הלקוח הקטן בבנק ומחייבים אותו לפתוח תוכניות חיסכון ללא שום הגיון כלכלי.

בחברה ציינו כי לאחרונה תבע לקוח את בנק דיסקונט בטענה כי הבנק ביצע התניית שרות בשרות. הלקוח טען, באמצעות עו"ד צברי, כי הבנק אילץ אותו לפתוח כ-20 תוכניות חיסכון כתנאי לקבלת אשראי וזאת כאשר חשבונו היה ביתרת חובה. הבנק התפשר עם הלקוח ושילם לו כ-200 אלף שקל.

מחברת שגיא נמסר כי בתקופה האחרונה חל גידול בכמות הלקוחות המגישים תלונות ותביעות בנושא של התניית שרות בשרות. ב-90% מהתיקים, הבנקים מתפשרים עם הלקוחות מחוץ לכותלי ביהמ"ש, וזאת בשל הפסיקות הקיימות בנושא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.