הלונדונים בת"א: אל תתנו ל-SOX להכביד- הנפיקו אצלנו

גראהם דאלאס, הגיע שוב לתל אביב כדי להסביר למה לונדון וה-AIM כן והנאסד"ק לא. מעבר לדמי כניסה נמוכים, הוא מסביר שהשווקים הגלובליים פונים יותר להנפיק ללונדון
חזי שטרנליכט |

הבריטים מגבירים היום את מאמצעי השכנוע בקרב חברות ישראליות לבצע את ההנפקה הראשונית של מניותיהן בבורסה הלונדונית. היום (ד') מתקיים בתל אביב עוד שלב במאמץ השיווקי של בורסת לונדון והפעם בשיתוף של פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן (PwC) ועוד גופים.

גראהם דאלאס, שהוא מנהל בכיר לפיתוח עסקי בינלאומי בבורסת לונדון, הגיע שוב לתל אביב בפעם השנייה בחודשים האחרונים בכדי להסביר לישראלים: למה לונדון וה-AIM כן והנאסד"ק לא. הוא מציג את הבורסה הבריטית כמקור המושך אליו יותר ויותר הנפקות ראשוניות ורישומים למסחר מחברות בינלאומיות. בין היתרונות של לונדון על פני ניו יורק, הוא מסביר את תקנות סרביינס-אוקסלי (SOX) שעשויות להכביד על חברות שאינן עומדות בדרישות הללו עדיין ושאינן נדרשות במלוא משקלן בבריטניה.

"הן יכולות להחמיץ הזדמנויות עסקיות" מסביר דאלאס, כשהוא מדגיש שבבורסה הבריטית אין את הצורך בתאימות לתקנות SOX. לדבריו לתקנות של סרביינס אוקסלי היו תוצאות שהמחוקקים האמריקאים לא התכוונו להן כגון: יצירת קושי לחברות להכנס לשוק האמריקאי, שינוי בסנטימנט הגלובלי, יצירת עלות של הוכחה לתאימות (Compliance) לתקנות שהיא די גדולה ויכולה להסית חברות, במיוחד צעירות, מלהתמקד בעיקר הביזנס שלהן.

גראהם מציג את לונדון, שהיא אחת מבירות המסחר הבינלאומיות בעולם - ללא ספק. 45% מהמסחר בשוקי הגלובליים התבצעו ב-2003 דרך לונדון. לפי תומסון פיננשיאל, נטו המשקיעים הלונדונים להתמקד בהשקעות גלובליות בשיעור גדול בהרבה מחבריהם האמריקאים שמעבר לים. ב-2003 הם השקיעו 40.5% מההשקעה המוסדית בחברות בינלאומיות, בעוד שהמשקיעים המוסדיים האמריקאים השקיעו רק 13.5% מכספם בדרך זאת.

אבל בינתיים מי שבחרו להנפיק בלונדון הן הרייפמניות. אמבלייז היא הנפקת ההייטק הבולטת בין הישראליות, ובבורסה ה-AIM הונפקו גם בנות הקבוצה: אורקה ואדאמיינד. נכון שמדובר בהצלחות לטכנולוגיה הישראלית, אבל אין להשוות את זה לאוקיינוס ההנפקות הישראליות שבוצע בנאסד"ק, וזה כולל את 2004 עצמה עם שמות כגון: נס טכנולוגיות, שופינג.קום, פאורדיזיין, ואחרות.

למרות זאת, וייתכן שגם עקב כך, מציעה לונדון למנפיקים ב-AIM: דמי כניסה נמוכים, 43 תקנות לרישום שכתובות "באנגלית ברורה" מסביר דאלאס, אין כללים למרקט קאפיטל, או מינימום של פרי פלו, ויש דרישה מינימלית להיסטוריה פיננסית. רשות ניירות הערך בבריטניה מסייעת בדרך של מינוי יועץ לחברה (NOMAD) שהופך למייצג בפניה.

אז מוקדם להעריך אם הבריטים יתחילו לנגוס בנתח ההנפקות של חברות ההייטק הישראליות. היום הוסבר בכנס כי בארץ יש יותר מ-800 חברות הייטק טרם הנפקה המגובות במימון של הון סיכון. מספר עצום. 1.2 מיליארד דולר הושקעו ביותר מ-300 רק בשנת 2003, וזה נתון שעוקף את אנגליה צרפת וגרמניה. כך שאפשר להבין את המאמץ השיווקי של הלונדונים בישראלים. דבר אחד ברור, ליזם הישראלי זה עושה רק טוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה