נייס עקפה תחזיות הרווח לרבעון עם 47 סנט למניה
חברת נייס מערכות, ספקית פתרונות לאינטראקציות מולטימדיה, דיווחה היום (רביעי) על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה שהסתיימו ב-31 בדצמבר 2004.
הכנסות הרבעון הרביעי של השנה, על בסיס GAAP, הגיעו ל- 69.5 מיליון דולר - בקצה העליון של טווח התחזית של החברה וגבוה מתחזיות האנליסטים להכנסות של 68.2 מיליון דולר. ההכנסות ברבעון הרביעי, על בסיס GAAP, משקפות גידול של 13% מ-61.7 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2003 וגידול של 9% מ-63.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004. ההכנסות השנתיות טיפסו לשיא של 252.6 מיליון דולר, גידול של 13% מ-224.3 מיליון דולר בשנת 2003.
שולי הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של השנה הגיעו לשיא של 56%, לעומת 54.7% ברבעון השלישי של 2004 ו-55.5% ברבעון הרביעי אשתקד. שולי הרווח הגולמי השנתי הגיעו ל-54.8%, לעומת 52.6% בשנת 2003.
ההוצאות התפעוליות מפעילות שוטפת, להוציא עלויות ארגון מחדש ועלויות בגין הסכם פשרה, עלו במקצת ל-30 מיליון דולר אך ירדו כאחוז מההכנסות ל-43.1%, בהשוואה ל-46.7% ברבעון השלישי של שנת 2004 ול-44.6% ברבעון הרביעי של שנת 2003. הרווח התפעולי גדל ל-12.9%, לעומת 8.1% ברבעון השלישי של 2004 ו-10.9% ברבעון הרביעי של 2003. על בסיס שנתי, גדלו שולי הרווח התפעולי ל-7.9%, לעומת 5.2% ב-2003.
נתוני 2003 מדווחים גם על בסיס GAAP הכוללים הוצאות חד פעמיות בגין ארגון מחדש והסכם פשרה בסך 7.1 מליון דולר, ובנוסף שלא על בסיס GAAP בניכוי הוצאות אלו, על מנת שניתן יהיה להשוותם לנתוני שנים אחרות.
על בסיס GAAP, הסתכם הרווח הנקי מפעילות שוטפת ברבעון הרביעי של השנה ב-9 מיליון דולר, או 47 סנט למניה בדילול מלא - גבוה ב-2 סנט מהקונצנזוס בשווקים, וגידול לעומת רווח נקי של 5.2 מיליון דולר, או 28 סנט למניה בדילול מלא, ברבעון השלישי של שנת 2004. ברבעון הרביעי של שנת 2003 הסתכם הרווח הנקי מפעילות שוטפת, על בסיס GAAP, ב-1.6 מיליון דולר, או 9 סנט למניה. ללא הוצאות ארגון מחדש והוצאות בגין הסכם פשרה, הגיע הרווח הנקי מפעילות שוטפת, שלא על בסיס GAAP, ברבעון הרביעי של שנת 2003 ל-6.7 מיליון דולר, או 37 סנט למניה, בדילול מלא.
הרווח הנקי השנתי מפעילות שוטפת הסתכם ב-21.3 מיליון דולר או 1.14 דולר למניה, בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי מפעילות שוטפת של 5.6 מיליון דולר או 33 סנט למניה, בדילול מלא, לשנת 2003. להוציא הוצאות בגין ארגון מחדש והסכם פשרה, הגיע הרווח הנקי מפעילות שוטפת, שלא על בסיס GAAP, לשנת 2003 ל-12.4 מיליון דולר או 74 סנט למניה, בדילול מלא.
יתרות מזומנים ושווי ערך מזומנים בדצמבר 2004 הגיעו ל-165.9 מיליון דולר, בהשוואה ל-146 מיליון דולר ב-30 בספטמבר 2004 ול-107.3 מיליון דולר בסוף שנת 2003. מספר ימי החייבים (DSOs) בסוף השנה עמד על 67 ימים, לעומת 68 ימים בסוף הרבעון השלישי ו-74 יום בסוף שנת 2003. השיפור במהלך השנה משקף מדיניות ניהול ממוקדת של ההון החוזר.
בהתייחסו לתוצאות הרבעוניות, אמר חיים שני, נשיא ומנכ"ל נייס: "היה לנו סיום מרשים לשנת 2004, עם רמות שיא של הכנסות ורווח נקי. הגידול של 9% בהכנסות ברבעון הרביעי בהשוואה לרבעון שקדם לו מבטא צמיחה בכל תחומי הפעילות שלנו ובכל אזורי הפעילות של החברה. המשך השיפור ברווח הגולמי משקף שיפור בשולי הרווח הן ממוצרים והן משירותים".
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאלרפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.
תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.
