משתלם לצאת לפנסיה: ישראל דורגה במקום הרביעי במדד הפנסיה העולמי
כנראה שמשתלם לצאת לפנסיה בישראל: ישראל השתתפה במדד מרסר העולמי, המודד את איכות מערכות הפנסיה המשרתות 65% מאוכלוסיית העולם. ישראל, שהשתתפה במדד בשנה השנייה ברציפות, דורגה במקום הרביעי עם דירוג כולל של +B וניקוד משופר בהשוואה לשנה שעברה. איסלנד דורגה במקום הראשון והולנד במקום השני, ואילו תאילנד דורגה אחרונה. בהשוואה למדד של 2020 הציגו סין ואנגליה את השיפור הגדול ביותר - בעקבות רפורמות משמעותיות ששיפרו את הגמלה לאנשים פרטיים וכן את הרגולציה על הפנסיה.
ישראל זכתה בציון כולל של 77.1, המדד מסתמך על ממוצע משוקלל של שלושה תת-מדדים - הלימות, קיימות והגינות, וישראל הציגה תוצאות חיוביות בכולם. הציון של המדינה בתת-מדד של הלימות היה 73.6, בשל רמה גבוהה יחסית של זכויות פנסיוניות בכל רמות ההכנסה ופנסיית מינימום. בתת-מדד קיימות קיבלה ישראל את הציון 76, בזכות רמת השתתפות גבוהה בשוק העבודה, כאשר � מהאוכלוסייה העובדת מפרישים לתוכנית פנסיה. הציון הגבוה ביותר, 83,9, הוענק לישראל בתת-מדד ההגינות, בזכות החוסן המבני שיצר הרגולטור במערכת הפנסיונית.
המדד של מרסר ואיגוד CFA הינו מחקר עולמי מקיף על איכות מערכות הפנסיה העולמיות. המדד משווה בין המערכות, מצביע על חולשות בכל מערכת, ומציע תחומים שבהם ניתן לבצע רפורמות כדי להבטיח לגמלאים פנסיה הולמת ובת-קיימא. מערכת הפנסיה בישראל דורגה ברבע העליון בשלושת התחומים בהם מתמקד המדד – הלימות, קיימות, והגינות.
פיונה דנסייר, מובילת תחום ההשקעות והפנסיה במרסר העולמית, ציינה כי "הדירוג הגבוה של ישראל נתמך על ידי סביבה רגולטורית חזקה, תקשורת והגנה לאזרחים הזכאים לפנסיה. יותר מכך, ישראל מדורגת גבוה ביחד עם מדינות מובילות בשל חובת ההפרשה לביטוח פנסיוני." הדברת דנסייר הוסיפה כי כי "כללי קרנות הפנסיה המאפשרים לעובדים מבוגרים להמשיך לעבוד ולהפריש לפנסיה יחד עם יותר אינטגרציה של השקעות ESG משפרים את איכות המערכת בישראל."
- אפלייד מטיריאלס עוקפת את ציפיות האנליסטים - אך התחזית חלשה
- מג'יק עם תוצאות טובות, אבל התחזית מאכזבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכון קסירר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב היה שותף בנתוני ההשוואה ובניתוח. פרופ' דן וייס, ראש מכון קסירר, הדגיש כי "מכון קסירר רואה כבוד בשיתוף הפעולה עם מרסר ואיגוד CFA בהשוואת מערכות פנסיה בין 43 מדינות. הציון העולה של מערכת הפנסיה בישראל משקף מגמת שיפור משמעותית".
פערי הפנסיה בין גברים לנשים
- 2.אבנר בן נר 22/10/2021 21:09הגב לתגובה זושיש להם בוחטה של פנסיה תקציבית ויוצאים בגיל 55 עם הטבות ותוספת אחוזים,מטיילים בעולם,קונים נכסים והשקעות ומעלים לזוגות צעירים את הנדלן.אם היו מחשבים את הפנסיונרים המסכנים עם הפנסיות החדשות שיוצאים רק בגיל 67 עם 2500 שקל פנסיה ישראל היתה ממוקמת אחרונה בין מדינות המערב
- תוהה 24/10/2021 13:06הגב לתגובה זוגם לפני 2002 לא לכל עובדי המגזר הציבורי הייתה פנסיה תקציבית. כדי לצאת לפנסיה מוקדמת ( = מופחתת ) בגיל 55 השנה, היה צריך להתחיל להיות בשנת 2002 בן 36 לכל היותר.
- 1.לזרוק את ליברמן 21/10/2021 09:47הגב לתגובה זולמי שיש פנסיה תקציבית
- תוהה 24/10/2021 13:07הגב לתגובה זוהיו גופים שעברו לפנסיה צוברת כבר ב-1996-1997 , כלומר לפני 25 שנה. בקרוב לא יישארו עובדים במסלול תקציבית, אלא רק גמלאים פעילים.
- תמצא כבר משפטים קצת יותר אינטליגנטיים (ל"ת)אריק 22/10/2021 15:33הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
