תחילתה של ידידות מופלאה: 10 והיוצרים חתמו הסכם

הערוץ יחזיר את חובותיו בתחום הקולנוע במהלך 5 השנים הבאות - גם כשיהיה ברישיון; החוק להארכת זיכיון הערוץ - יעבור להמשך טיפול ועדת הכלכלה
שרלי שטרית , אייס |

נסללה הדרך לאישור החוק להארכת זיכיונו של ערוץ 10: הנהלת הערוץ וראשי איגודי היוצרים חתמו הבוקר על הסכם לפיו יגיש הערוץ תוכנית לפריסת חובותיו בתחום ההשקעה בקולנוע, אותם סירב לשלם עד כה ואשר מסתכמים בכ-20 מיליון שקל, במשך חמש השנים הבאות - החל ב-1 בינואר הקרוב.

עוד סוכם, כי מאחר שבמהלך שנת 2012 אמורה להיכנס לתוקפה שיטת הרישיונות, "חוב קולנוע שלא יוחזר עד לתקופת תחילת הרישיון - חברת ?ישראל 10? תעמיד כנגדו ערבות בנקאית מלאה כתנאי לקבלת הרישיון". באשר להשקעה השוטפת בקולנוע, שאינה חוב עבר, תיחשב מחציתה לפי החוק החדש כסוגה עילית.

לישראל 10 יהיו שתי חלופות להחזר החוב משנים עברו: האחת - 6 מיליון שקל ישולמו בכל אחת מהשנים 2010-2011 (כולל 2 מיליון שקל לשנה על חשבון חוב-עבר); ובכל אחת מהשנים 2010-2015 ישולמו לפחות 4 מיליון שקל חוב-עבר, בנוסף להוצאה השוטפת בשנה.

החלופה האחרת שבידי הערוץ היא להתחיל בתשלום החוב בשנת 2012 ועד סוף 2014, אך במקרה כזה לא יוכר ההחזר כסוגה עילית.

עתה, עם החתימה על ההסכם בין יוסי ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ 10; מוש דנון, יו"ר איגוד המפיקים; וח"כ כרמל שאמה שיחד עם ח"כ ד"ר נחמן שי יזם את החוק להארכת הזיכיון, תתאפשר לוועדת הכלכלה של הכנסת הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

ח"כ שאמה: "הסיכום שהושג הוא לטובת כל הצדדים, היצירה הישראלית והצופים. היגיון בריא ועמדת חברי כנסת שלא יאפשרו פגיעה בזכויות היוצרים, כשם שלא יאפשרו את החשכת ערוץ 10, הובילו לניצחון של כולם כנגד כל הסיכויים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: