על רקע האפשרות להזרמת הון מאסיבית של הממשל האמריקאי לבנקים הגדולים בארה"ב בצעד שיהווה הלאמה (חלקית לפחות) של המערכת הפיננסית, גוברים הקולות, בעיקר מצד משקיעים זרים, בדבר חשש מצעדים בעלי אופי דומה גם בישראל.

יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר של בית ההשקעות כלל פיננסים, שואל האם יש לחשוש מהלאמת בנק בישראל והאם יש לחשוש מהזרמת הון מאסיבית לבנקים באופן שידלל משמעותית את בעלי המניות הנוכחיים.

להערכת בן זאב: "הסיכוי לכך נראה נמוך ביותר, כמעט בלתי סביר. המשבר הנוכחי לימד אותנו להמעיט את השימוש בביטויים כמו "לא ייתכן" ו"בלתי אפשרי", לכן נסתפק בהערכתנו שהסיכוי לכך הוא קלוש".

יחד עם זאת הדגיש מנהל מחלקת המחקר כי "לא נתעלם מהסיכונים אליהם חשופים הבנקים בתקופה זו. אך עם זאת, אנו סבורים כי מרכיב הנכסים המסוכנים במאזני הבנקים בישראל נמוך משמעותית ממה שראינו בבנקים בעולם. להערכתנו, מוקד הניתוח צריך להיות טיב ה"נכסים הרעילים" הללו".

בן זאב מדגיש המודל העסקי של בנקאות בישראל היה ונשאר במהותו "בנקאות מסורתית", כלומר תיווך פיננסי בין חוסכים ולווים (הכנסות מימון הנובעות מפער הריבית) המבוצע בשיעורי מימון נמוכים יחסית, המלווה בהכנסות מעמלות מסורתית, ללא מרכיב גבוה של פעילות נוסטרו.

כלומר, בהשוואה לבנקים בעולם נחשפו הבנקים הישראלים נחשפו במידה מועטה ביותר אל אותם "נכסים רעילים". מנהל המחקר בכלל פיננסים מדגיש כי אמירה זו נכונה במיוחד לאחר שבנק הפועלים ניקה חלק גדול בתיק המוצרים המובנים שלו ב 2008 (בהפסד לא מבוטל, אשר הוא בבחינת נתוני עבר).

לפיכך, בכלל פיננסים סבורים כי "עיקר הסיכון במאזני הבנקים הישראלים כיום הוא סיכון אשראי מסורתי, מהסוג שמערכת הבנקאות הישראלית ראתה לנגד עיניה במשברים קודמים, דוגמת 2002".

בנוסף מציין בן זאב כי יחס הלימות ההון הנדרש בישראל הוא 9%, מהם 6% הון ראשוני. נזכיר כי במטרה לחזק את החוסן הפיננסי של הבנקים ואת יכולתם לספוג זעזועים, המליץ בנק ישראל לפני יותר משנה להגיע ליחס הלימות הון של 12%.

בן זאב מדגיש כי ארבעת הבנקים הגדולים מתקרבים ליעד של 12%. "אותם ארבעת הבנקים ביצעו בחודשים האחרונים מהלכים מוצלחים לגיוס הון משני אשר שיפר את יחס הלימות ההון שלהם. מוקד תשומת הלב אם כך הוא בנק דיסקונט, אשר יזדקק לגיוס שטרי הון בסך 2.0-2.5 מיליארד ש"ח ב 2009, כולל כ- 400 מ' ש"ח הון ראשוני מורכב. להערכתנו, הבנק יצליח בסופו של דבר לגייס את הסכום, חלקו בעזרת הערבויות הממשלתיות".

עוד הוסיף בן זאב כי "ההפרשות לירידת ערך במאזני הבנקים התמקדו בתיק ני"ע מגובי נכסים המהווים חלק קטן מסך ההשקעות. הירידות שהוגדרו כזמניות בקרנות ההון נובעות מירידה באג"ח של מוסדות פיננסים, אשר להערכתנו סיכון האשראי בהן דווקא ירד ולכן אכן ניתן לראות את מרבית ירידת הערך כזמנית".

בן זאב מזכיר כי "בשנת 2002 הפרישו הבנקים כ- 7 מיליארד שקלים, כ-1.4% בממוצע מתיק האשראי. מחיקת 1.5% מתיק האשראי של הבנקים בשנת 2009 משמעותה כ- 10 מיליארד שקלים לפני מס. להערכתנו, מחיקה כזו אם תהיה תפגע מהותית ברווחים השוטפים של הבנקים, אבל פגיעתה בהלימות ההון של הבנקים לא תהיה מהותית".

בן זאב מסביר: הסיבה לפגיעה לא מהותית בעקבות מחיקות אפשריות - הרווחיות השוטפת של הבנקים אשר תקזז את השפעתה של מחיקה כזו. התוצאה היא שהלימות ההון לא תיפגע, אבל צמיחת האשראי תהיה מתונה עוד יותר".