אין לראות עובד כמפוטר לפני שנמסרה לו הודעת פיטורין

העובדות ---------- איל סינטו (להלן: "העובד") עבד ברג'יסופט בע"מ (להלן: "המעבידה") כמנהל פיתוח עסקי ומנהל מכירות עד מועד פיטוריו מהעבודה, לאחר שנתיים ומחצה.

במהלך חודש אוגוסט 2002 פוטרו עובדים רבים מהחברה, ועל כן העובד פנה ביום 19/08/02 אל המעבידה וביקש לדעת אם הוא נמצא ברשימת המפוטרים. בתגובה נאמר לו כי אינו בין המפוטרים אך על מנת שניתן יהיה להשאירו יהיה עליו להסכים לקיצוץ בעלות שכרו. בין הצדדים התנהל משא ומתן עד ליום 22/09/02, שאז קיבל הודעת פיטורים מהמעבידה. בהודעת פיטורים צוין כי מועד הפיטורים הינו 01/09/02. כעבור מספר ימים הופסקה עבודתו של העובד לאלתר והוא קיבל תמורת הודעה מוקדמת עד סוף נובמבר 2002.

לטענת העובד, מאחר והודעת הפיטורים נמסרה לו רק ביום 22/09/02 הוא זכאי לתשלום יתרת תמורת הודעה מוקדמת עד ליום 21/12/02, זאת לאור חוזה העבודה, לפיו העובד יהיה זכאי לתקופת הודעה מוקדמת של 90 יום.

העובד הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, במסגרתה תבע, בין השאר, את תשלום יתרת תמורת הודעה מוקדמת.

בית הדין האזורי דחה את כל תביעותיו ומכאן הערעור.

פסק דין ---------- בית הדין הארצי קיבל את ערעורו של העובד בעניין זה.

בית הדין קבע, כי אין לקבל את טענת המעבידה, לפיה משלא הגיע העובד להסכמה עמה עד ליום 01/09/02 יש לראות את המעבידה כאילו היא הודיעה לו במועד זה על פיטוריו, מאחר ומרבית העובדים קיבלו מכתב פיטורים עד לסוף חודש אוגוסט 2002.

לעניין זה כבר נקבע, כי היסוד הן של הפיטורים והן של ההתפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי, שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי עובד מעביד לידי גמר (דבע נא/1-3 מפעלי ים המלח-דוד שיינין, דב"ע לב 58-3 רשות השידור – מאיר אשל).

בית הדין קבע, כי כל עוד לא מסרה המעבידה לעובד הודעה אודות פיטוריו, הודיעה לו תחילה חד משמעית, כי אינו מפוטר, וניהלה עימו משא ומתן להפחתת שכרו, אין לקבל את טענתה, כי יש לראותו כמי שפוטר לפני שהסתיים המשא ומתן וקודם שנמסרה לו הודעת הפיטורים.

על כן נקבע, כי העובד קיבל לראשונה את ההודעה על פיטוריו ביום 22/09/02.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".