"לפני כמעט שלוש שנים התחתנתי בשעה טובה ומספר חודשים לאחר מכן העבירו לנו ההורים של אשתי וההורים שלי סכום כולל של כ-550 אלף שקל, כסף שחסכו מזה תקופה ארוכה, כשהרעיון היה כמובן שתהיה לנו דירה משלנו." סיפורו של רון (שם בדוי), כיום מנהל מלכ"ר במרכז הארץ ובעל תואר ראשון במנהל עסקים, תואר שני ביעוץ ארגוני ושום נסיון בשוק ההון. "דבר ראשון שעשינו לאחר קבלת הכסף היה להשקיע אותו בפק"מ בבנק, עד שנחליט מה עושים. ישבנו אני ואשתי וכיוון שהגענו להחלטה שלפי שעה אנחנו עדיין לא יודעים היכן בדיוק אנחנו רוצים לגור, אין טעם לקנות דירה באופן מיידי. באותה נשימה החלטנו גם שאת הכסף נצמיד בינתיים לדולר בכדי שהוא לא יאבד מערכו אל מול הדירה שבסופו של דבר נקנה, דירה שתהיה מתומחרת בדולרים". "את הכסף קיבלנו באמצע 2006 כששער הדולר היה סביב 4.5 שקלים ואפילו קצת יותר גבוה. באותם שבועות כשהכסף שכב בפק"מ, הדולר איבד מערכו במהירות והגיע לרמה של 4.2 שקלים. האמת שמאוד שמחתי, הבנתי שאני אוכל להיכנס לדולר במחיר הרבה יותר נוח ושהכיוון הוא למעלה, בטח אם אני מסתכל שנה-שנתיים קדימה." רון מגלה בשיחה עם Bizportal כי מלבד הרצון לשמור על ערך הכסף, השאיפה הייתה גם לקבל ריבית מסוימת על ההשקעה, דבר שיעזור לסגור את החודש בעוד הם ממשיכים להתגורר בשכירות. ריבית על 550,000 שקל זה לא רע. בטח באותם ימים כשהריבית הדולרית הייתה סביב ה-5% (בחישוב מהיר - קצת יותר מאלפיים שקל לחודש). "בסופו של דבר, סביב הרמה של 4.2 שקל, הכנסתי במכה אחת את הסכום כולו להשקעה בדולר והיית בטוח ששיחקתי אותה ושקניתי בדיוק אחרי גל ירידות. בשבועות הראשונים הדולר דישדש ואפילו עלה מעט לכיוון ה-4.3 שקלים אבל אז הוא שינה כיוון וירד לרמה של 4 שקלים. אני ואשתי היינו די בהלם, הרי מדובר בסכום גדול ומתוך מחשבה לשמור על ערך הכסף וגם להרוויח קצת, תוך בערך שבועיים מצאנו את עצמנו מאבדים כ-5% מהסכום". "הדבר שעודד אותי באותם ימים היה שאת הכסף אנחנו גם ככה צריכים בדולרים אבל דווקא אז, כשהדולר איים לשבור את ה-4 שקלים כלפי מטה, החלו הדיבורים על זה שגמרנו עם הדירות בדולרים ושמוכרי הדירות נוקבים במחיר בשקלים בלבד. זו הייתה חתיכת מכה עבורנו, הכסף היה של ההורים ויועד לרכישת דירה ופתאום אנחנו מבינים שאנחנו ממש לא שומרים על הערך של הכסף. אחרי כמה לילות טובים ללא שינה, הוצאנו את מרבית הכסף לפי שער דולר של 3.9 שקל והפסדנו בערך 7.5% וזה בלי לדבר על העמלות שבדרך." "כמובן שבימים שאחרי שהוצאנו את הכסף, הדולר החל לטפס והגיע ל-4.3 שקל, מעבר למחיר בו נכנסו!!! מיותר לציין שהדיכאון היה כבד, זה היה אז שהתחלנו להבין תיסכול בעולם ההשקעות מהו. מצד שני, את הכסף שהוצאנו מהדולר השקענו, בעצת יועץ ההשקעות בבנק, בתיק מפוזר של אג"חים (קרנות עשרים שמונים) וקצת מניות. אלו היו ימים מאוד חיוביים בשוק ההון והרווחנו לא רע על התיק ככה שהעליה הדולר הכאיבה לנו קצת פחות" ואז באה המכה השניה, את יולי 2007 אני לא אשכח כל כך מהר. דווקא אז כשראיתי את התיק שלי חוזר לאיזון מסוים, נחת על הבורסה משבר הסאבפריים והחריב לי את כל התשואה בקרנות העשרים-שמונים אבל מהניסיון שהיה לנו עם הדולר, החלטנו לא להוציא את הכסף מהחשש שאיך שנוציא, הכל יתחיל לעלות. מאז הכל לא ממש עולה ואנחנו משייטים יחד עם תנודות השוק. התיק מופסד בערך 15% מאותה קרן שעמדה על 550 אלף שקל ואנחנו עם קצת יותר נסיון ועדיין בבית שכור, מקווים רק לחזור לקרן, רק לחזור לקרן. בשביל אנשים ברמת השכר שלנו, הפסד של כ-80 אלף שקל תוך שנתיים בדיוק זה כמעט בלתי נתפס, פשוט בלתי נתפס".