אמהות עובדות תוכלנה לתבוע ניכוי מס על הוצאות הקשורות להשגחה על ילדיהן? רשות המסים: "נערער לעליון"
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל הבוקר את ערעורה של אם לשני ילדים, לנכות כהוצאה מוכרת במס תשלומים ששילמה למסגרות ההשגחה היומיות של ילדיה כאשר היא עצמה יצאה לעבודה.
המשמעות היא כי כל אם, שכירה או עצמאית, יכולה לתבוע ניכוי מס על ההוצאות על מסגרות כגון, פעוטונים, צהרונים, מעדוניות וכו'.
המערערת, אשר יוצגה ע"י עוה"ד משה שקל, לאה טבע-עכו ויניב שקל, טענה כי הוצאות ההשגחה על ילדיה, אינן הוצאות פרטיות, שכן היא שלחה את ילדיה למסגרות אלה על מנת שתוכל לצאת לעבודה ומשיקולים כלכליים גרידא, ולא לצרכיה הפרטיים.
השופט מגן אלטוביה, קיבל את עמדת האם וקבע בפסק הדין כי אלמלא נכפה עליה הצורך לשהות שעות ארוכות מחוץ לבית במסגרת עבודתה, היתה מעדיפה לטובתה ולטובת הילדים, לשהות במחיצתם ככל האפשר לשם חינוכם, השכלתם, התפתחותם ועוד. עוד נכתב בפסק הדין, כי ברור שאלמלא ילדיה של המערערת היו תחת השגחה מסודרת בשעות העבודה של הוריהם, לא היו יכולים ההורים לצאת לעבודה ולייצר הכנסה.
עו"ד יניב שקל, ממשרד עוה"ד שקל ושות': "מדובר בפסק דין תקדימי, המציג גישה כלכלית ראויה, מודרנית, שוויונית, המהווה תרומה של ממש לגביית מס אמת. פסק דין זה פותח כעת פתח בפני מאות אלפים של נשים עובדות, וכאלו שמהססות האם להיכנס למעגל העבודה, לנכות לצורכי מס את ההוצאות הכרוכות בהשגחה על הילדים כנגד הכנסותיהן החייבות במס".
"בכך תרם בית המשפט תרומה מכרעת לשיווין ההזדמנויות במשק הישראלי, וקירב אותנו למתוקנות שבין מדינות העולם. פסק דין זה מסיר עוול של שנים רבות (מיום הקמת המדינה), ואנו גאים בכך שנטלנו חלק בו".
תגובת רשות המסים: "פסק הדין מנוגד לכללים - נגיש ערעור לעליון"
"בהתאם לעמדת רשות המסים, פסק דינו של כב' השופט מגן אלטוביה אינו עולה בקנה אחד עם כללי התרת הוצאות כנגד הכנסות. בפסק דינו השופט מתיר לנכות הוצאות פרטיות באופיין כנגד הכנסות עסקיות, דבר המנוגד לכללים שקבע המחוקק לגבי ניכויין של הוצאות אשר שימשו כולן לשם ייצור הכנסה".
"כפי שטענה רשות המסים בפני ביהמ"ש המחוזי, בחר המחוקק לסייע ולעודד נשים, אמהות לילדים, לצאת לעבודה בדרך של מתן נקודת זיכוי בגין כל ילד הצעיר מגיל 18, כמו כן גם בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח – 2007, קיימת התחשבות בקביעת גובה הסיוע במספר הילדים של הנישום".
"לאור האמור ולאור העובדה כי המדובר בפסק דין תקדימי החורג מכללי התרת ההוצאות תגיש רשות המסים ערעור לביהמ"ש העליון על פסק הדין. נכון לעכשיו, היות וצפוי להיות מוגש ערעור לא תיישם רשות המסים את פסק הדין".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
