אמהות עובדות תוכלנה לתבוע ניכוי מס על הוצאות הקשורות להשגחה על ילדיהן? רשות המסים: "נערער לעליון"
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל הבוקר את ערעורה של אם לשני ילדים, לנכות כהוצאה מוכרת במס תשלומים ששילמה למסגרות ההשגחה היומיות של ילדיה כאשר היא עצמה יצאה לעבודה.
המשמעות היא כי כל אם, שכירה או עצמאית, יכולה לתבוע ניכוי מס על ההוצאות על מסגרות כגון, פעוטונים, צהרונים, מעדוניות וכו'.
המערערת, אשר יוצגה ע"י עוה"ד משה שקל, לאה טבע-עכו ויניב שקל, טענה כי הוצאות ההשגחה על ילדיה, אינן הוצאות פרטיות, שכן היא שלחה את ילדיה למסגרות אלה על מנת שתוכל לצאת לעבודה ומשיקולים כלכליים גרידא, ולא לצרכיה הפרטיים.
השופט מגן אלטוביה, קיבל את עמדת האם וקבע בפסק הדין כי אלמלא נכפה עליה הצורך לשהות שעות ארוכות מחוץ לבית במסגרת עבודתה, היתה מעדיפה לטובתה ולטובת הילדים, לשהות במחיצתם ככל האפשר לשם חינוכם, השכלתם, התפתחותם ועוד. עוד נכתב בפסק הדין, כי ברור שאלמלא ילדיה של המערערת היו תחת השגחה מסודרת בשעות העבודה של הוריהם, לא היו יכולים ההורים לצאת לעבודה ולייצר הכנסה.
עו"ד יניב שקל, ממשרד עוה"ד שקל ושות': "מדובר בפסק דין תקדימי, המציג גישה כלכלית ראויה, מודרנית, שוויונית, המהווה תרומה של ממש לגביית מס אמת. פסק דין זה פותח כעת פתח בפני מאות אלפים של נשים עובדות, וכאלו שמהססות האם להיכנס למעגל העבודה, לנכות לצורכי מס את ההוצאות הכרוכות בהשגחה על הילדים כנגד הכנסותיהן החייבות במס".
"בכך תרם בית המשפט תרומה מכרעת לשיווין ההזדמנויות במשק הישראלי, וקירב אותנו למתוקנות שבין מדינות העולם. פסק דין זה מסיר עוול של שנים רבות (מיום הקמת המדינה), ואנו גאים בכך שנטלנו חלק בו".
תגובת רשות המסים: "פסק הדין מנוגד לכללים - נגיש ערעור לעליון"
"בהתאם לעמדת רשות המסים, פסק דינו של כב' השופט מגן אלטוביה אינו עולה בקנה אחד עם כללי התרת הוצאות כנגד הכנסות. בפסק דינו השופט מתיר לנכות הוצאות פרטיות באופיין כנגד הכנסות עסקיות, דבר המנוגד לכללים שקבע המחוקק לגבי ניכויין של הוצאות אשר שימשו כולן לשם ייצור הכנסה".
"כפי שטענה רשות המסים בפני ביהמ"ש המחוזי, בחר המחוקק לסייע ולעודד נשים, אמהות לילדים, לצאת לעבודה בדרך של מתן נקודת זיכוי בגין כל ילד הצעיר מגיל 18, כמו כן גם בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח – 2007, קיימת התחשבות בקביעת גובה הסיוע במספר הילדים של הנישום".
"לאור האמור ולאור העובדה כי המדובר בפסק דין תקדימי החורג מכללי התרת ההוצאות תגיש רשות המסים ערעור לביהמ"ש העליון על פסק הדין. נכון לעכשיו, היות וצפוי להיות מוגש ערעור לא תיישם רשות המסים את פסק הדין".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.
3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
