דיווח: דירקטוריון יאהו צפוי לדחות את הצעת מיקרוסופט

וול סטריט ז'ורנל: דירקטוריון החברה החליט לדחות את הצעת ה-31 דולר למניה שלדעתו "מעריכה בחסר באופן משמעותי" את ענקית האינטרנט
אריאל אטיאס |

דירקטוריון יאהו מתכנן לדחות את הצעת הרכישה העוינת, בסך 44.6 מיליארד דולר, של מיקרוסופט, כך עולה מפרסומים במדיה ביום שבת, המצטטים אנשים אנונימיים.

ההחלטה הגיעה בהמשך למספר פגישות בשבוע שעבר, במהלכם (ע"פ הדיווח) דירקטוריון חברת YAHOO החליט לדחות את הצעת ה-31 דולר למניה שלדעתו "מעריכה מסיבית בחסר" את ענקית האינטרנט, כך דווח בוול סטריט ז'ורנל היום, תוך ציטוט אדם המקורב מאוד לעניין.

הדירקטוריון הרגיש גם שהמחיר לא לוקח בחשבון את הסיכון בכניסה להסכם שלאחר מכן עלול להתבטל ע"י הרגולאטורים. לפי הפרסום, הטענה היא שהדירקטוריון מאמין שמיקרוסופט מנסה לנצל את הירידה החדה שנרשמה לאחרונה במחיר המניה על-מנת "לגנוב" את החברה, דווח בז'ורנל.

המקורב צוטט אומר שהוא סבור כי יאהו לא תשקול שום הצעה הנמוכה מ-40 דולר למניה. נציין, כי במידה וענקית התוכנות תהיה מוכנה לעלות את הצעתה, זה אומר שהיא תצטרך להוסיף 12 מיליארד דולר להצעה הראשונית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.