בוש הצליח להעביר בקונגרס תוכנית תמריצים של 152 מיליארד ד'
נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, הצליח לגרום לקונגרס האמריקני לעביר אמש (אישר) את 152 מיליארד דולר, חבילת התמריצים הכלכלית, שנועדה לספק האצה זמנית ומכוונת לעזור לכלכלה האמריקנית להתמודד עם האטה הכלכלית.
ההצעה אושרה ברוב של 380 חברים אל מול 34 מתנגדים.
"התוכנית חסונה, מבוצעת בזמן הנכון ותהיה אפקטיבית", אמר בוש בהצהרה שפורסמה ע"י הבית הלבן. "הסכום הזה יעזור להגדיל את הוצאות הצרכנים ולהאיץ את ההשקעות העסקים הנחוצות לכלכלה".
"אף אחד מאיתנו לא קיבל בדיוק את מה שהוא רצה, אבל קיבלנו דיל מעולה לאזרחים האמריקנים", אמרה דוברת הבית הלבן, ננסי פאלוסי.
החבילה באה רק שבועיים לאחר שמנהיגי הרפובליקנים והבית הלבן הגיעו למסמך עקרונות על תוכנית ורק שלושה שבועות אחרי שיו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, אמר למחוקקים שתוכנית תמריצים פיסיקלית תעזור לכלכלה.
סכום התוכנית מוערך בכ-1% מהתוצר המקומי הגולמי של ארה"ב.
התוכנית תעניק הטבות מס של עד 1,200 דולר לבתי אב, עם תוספת של 300 דולר עבור כל ילד. ההפחתה המלאה תוענק ליחידים עם הכנסה מתחת ל-75 אלף דולר בשנה ולמשפחות עם הכנסה מתחת ל-150 אלף דולר הכוללים סטודנטים ויוצאי צבא בעלי נכות. החבילה הגדולה המיועדת לסיוע ל-117 מיליון משפחות.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
