כרמל ונצ'רס גייסה עוד 235 מיליון דולר
קרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס , הכריזה אמש שהשלימה בהצלחה גיוס קרן שלישית בהיקף של 235 מיליון דולר. כרמל ונצ'רס 3 תמשיך את מדיניות ההשקעות של הקרן ותתמקד בעיקר בהשקעות בשלבים מוקדמים בתחומי התוכנה, אינטרנט, תקשורת, אחסון, מוליכים למחצה, תשתיות ושירותים לשוק האלחוטי והסלולרי.
כרמל נהנתה מתמיכה חזקה של משקיעיה המוסדיים הקיימים, בין היתר: ג'י-פי מורגן, הורסלי ברידג', שלושה גופים המנוהלים ע"י Grove Street Advisors.
"אנו מעריכים מאוד את התמיכה החזקה שלה זכינו מקבוצת משקיעים בינלאומית איכותית שכזו", אמרו שלמה דוברת ואבי זאבי, שותפים כלליים ומייסדי כרמל ונצ'רס. "תמיכת המשקיעים אפשרה לנו לגייס את הקרן ביעילות ולהמשיך ולהתמקד בעבודה עם חברות הפורטפוליו שלנו ובהשקעות חדשות. אנו מחויבים להתמיד במדיניות ההשקעות שלנו ולבנות יחד עם יזמים איכותיים חברות גלובליות מובילות בתחומן לשם יצירת רווחי הון ליזמים ולמשקיעים".
קטרין אבוט, שותפה מנהלת בהורסלי ברידג', ציינה: "אנו שמחים להמשיך את תמיכתנו בצוות של כרמל ונצ'רס. נסיונם האופרטיבי של שותפי כרמל, רשת הקשרים הבינלאומית שלהם והתמקדותם בהפיכת חברות טכנולוגיות ישראליות למובילות שוק עולמיות מהווים מרכיבים חשובים בהשקעות הון סיכון מוצלחות".
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
