מינויים יוקרתיים הוענקו למשה ינאי ואופיר זהר - מראשי XIV שנרכשה לפני שבועיים על ידי יבמ

ינאי מונה ל"עמית יבמ" (IBM Fellow) - תואר נדיר שמוענק אישית על ידי יו"ר יבמ העולמית, סאם פלמיסאנו, ואילו זהר מונה לתפקיד מהנדס מוביל (IBM Distinguished Engineer) - תואר המחזיקים בו פחות מחמישים ממהנדסי יבמ ברחבי העולם

משה ינאי ואופיר זהר - שני המהנדסים הישראלים שייסדו את חברת האחסון XIV מתל אביב, שנרכשה לפני כשבועיים על ידי יבמ תמורת כ-300 מיליון דולרים, זכו למינויים בצמרת הקהילה הטכנולוגית של יבמ העולמית. ינאי מונה ל"עמית יבמ" (IBM Fellow) ואילו זהר מונה לתפקיד מהנדס מוביל (IBM Distinguished Engineer) ביבמ. תואר ה"עמית", שמוענק אישית על ידי יו"ר יבמ העולמית, סאם פלמיסאנו, ניתן מאז יסודה של יבמ לעשרות בודדות של אנשי טכנולוגיה שהצטיינו בחזון יוצא דופן ומובילות טכנולוגית. תואר המהנדס המוביל העונק עד כה לפחות מחמישים מהנדסים - מתוך יותר מ-350,000 עובדי יבמ בעולם - ומהווה אות הצטיינות פנימי של החברה והכרה בהישגים הטכנולוגיים של בעליו.

ינאי, שהוביל את XIV והיה יו"ר החברה, נחשב לאחד האנשים המשפיעים ביותר בתעשיית האחסון העולמית. בעבר הוביל את צוות הפיתוח בחברת EMC שפיתח את מערכת סימטריקס - מערכת הדגל של החברה, המשווקת כיום תחת השם DMX. בתום הקריירה המוצלחת שלו ב-EMC, היה ינאי שותף ל-XIV ובעקבות רכישתה הוא מצטרף עתה ליבמ. הוא יוביל ביבמ את ארכיטקטורת XIV וימשיך ביישום החזון העסקי העומד מאחוריה, של אספקת פתרון אחסון ללקוחות המתמודדים עם קצב גידול מהיר במיוחד של כמויות הנתונים – באמצעות שימוש בפתרונות אחסון זולים יותר, המשולבים במתכונת אמינה במיוחד ונוחה לניהול.

זהר, שהיה עד לרכישה מנכ"ל XIV ונמנה על מייסדי החברה, הצטרף אליה לאחר ששירת כקצין במערך המיחשוב של אמ"ן. במהלך שירותו, ניהל זהר את תחום פיתוח התוכנה, וזכה לשורת פרסים - ובכלל זה פרס ראש אמ"ן. עם הצטרפותו ליבמ, יוביל זהר את קו המוצר של מערכות XIV, על מנת להבטיח את יכולתה של יבמ לספק את פתרונות האחסון הפתוחים הטובים בתעשייה. במקביל, ימלא תפקיד בהרחבת צוות הפיתוח הטכני ושדרת הניהול של XIV, במסגרת מערך המחקר והפיתוח של יבמ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.