פרוטליקס: 2 עובדות ועתיד ברור (לפחות במניה)
בשבוע שעבר ביצעה חברת הביומד פרוטליקס הנפקה מישנית של מניותיה לפי שווי של 5 דולר למניה, מחיר המשקף שווי חברה של 328 מיליון דולר. רבות דובר בימים האחרונים על תימחור ההנפקה ועל ההשפעה על המחזיקים העיקריים בחברה, ביוסל (22%), מרתון (19%), אלי הורביץ (8.8%) ופיליפ פרוסט (14.9%). בכתבה זו אינני מתכוון לנתח את מחיר ההנפקה של פרוטליקס והשווי הנגזר לביוסל או מרתון, אני מתכוון לדבר על ההתנהלות ההנפקה מול החתמים והפרשנות שנתנה התקשורת.
בשבועות שלפני ההנפקה דיברו בעלי העניין בחברה על שווי הנפקה אפשרי של 17 דולר למניה, אח"כ ירדו ל-11 דולר למניה ולבסוף הסתפקו ב-5 דולר בלבד.
עובדה מספר 1
בתקשורת בארץ ובעולם נכתב כי למרות שווי ההנפקה הכל כך נמוך, החברה יכולה להתנחם בכך שהיה ביקוש ער למניותיה. נכונה העובדה כי החברה התכוונה להנפיק 5 מיליון מניות ולבסוף היא הנפיקה 10 מיליון מניות אבל השאלה שצריכה להישאל היא - כמה כסף התכוונה בכלל החברה לגייס?
האמת היא שהחברה התכוונה לגייס 50 מיליון דולר וזה מה שהיא עשתה. היא הייתה מעדיפה לגייס את הסכום לפי 10 דולר למניה ובכך להנפיק 5 מיליון מניות אבל לנוכח הביקוש, היא הנפיקה 10 מיליון מניות במחיר של 5 דולר למניה.
אז האם באמת היו ביקושים ערים לנייר? סביר להניח שהיו אלו UBS ו-CIBC, החתמים של ההנפקה שהכתיבו את ההתנהלות וכנראה הבהירו לבעלי העניין כי הנפקה ב-10 דולר זה לא רלוונטי ובכדי להשיג את הסכום הנדרש הם יאלצו לעשות התאמות.
עובדה מספר 2
בעלי העניין בחברה התכוונו לממש מניות ולבצע סוג של אקזיט. בתקשורת דווח, כי לנוכח מחיר ההנפקה הנמוך, בעלי העניין החליטו שלא להשתתף בהנפקה ולמעשה משכו חזרה את הצעת המכר. לכאורה, נראה כי הצעד הוא צעד המשדר אמון בנייר, בעלי העניין חושבים ש-5 דולר זה לא מחיר מכירה אבל האם כך הם פני הדברים?
לפי התרחיש הסביר יותר, כנראה ששוב היו אלו UBS ו-CIBC שהכתיבו את מהלך העניינים. סביר שהחתמים בהנפקה לא הסכימו שבעלי העניין יעשו אקזיט על חשבונם. הרי במידה ולא היו מספיק קונים בהנפקה, החתמים היו נאלצים לבצע התחייבות חיתומית ולרכוש את המניות.
החתמים כנראה יודעים שגם מחיר של 5 דולר למניה משקף תשואה של מאות אחוזים על מחיר החברה לפני כשנה, כאשר נכנס פיליפ פרוסט בהשקעה של 17 מיליון דולר ולפי שווי חברה של 110 מיליון דולר ועל זה הם כנראה אמרו "עד כאן - קודם שהחברה תתחיל להראות ביצועים ואחרי זה אקזיטים"
ועכשיו לספקולציות
מה אנחנו יודעים? אנחנו יודעים שבעלי הענין מאוד מעוניינים לבצע אקזיט על ההשקעה שלהם או במילים אחרות, למכור מניות. ההנחה היא שהם היו עושים זאת גם במחיר של 5 דולר למניה (בכל זאת מדובר בפי 3 בתוך שנה) אבל החתמים עמדו על המישמר ושלחו אותם למכור בשוק או בהנפקה עתידית.
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותרפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור
רפאל חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם.
המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם.
לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.
בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים
קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית,
נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
