בני דקל: "מניית אלקטרה נענשה יתר על המידה"

האנליסט של כלל פיננסים מותיר "קניה" למניה אך מוריד את מחיר היעד ל-985 שקל על רקע החשיפה לפרשת חפציבה וההפרשה של 170 מיליון שקל בגינה
יוסי פינק |

את הסקירה למניית אלקטרה פותח דקל באומרו כך - "מי שלא עושה לא טועה". בעקבות האירועים האחרונים בפרשת "חפציבה" והדוחות לרבעון השני 2007 , בבית ההשקעות כלל פיננסים מעדכנים היום את הערכותיהם לחברה. "להערכתנו, מניית החברה "הוענשה" יתר על המידה - אנו ממשיכים בהמלצת "קניה" למניות החברה אך מורידים את מחיר היעד ל-985 שקל" כך כותב בני דקל, אנליסט בית ההשקעות.

ראשית אומר דקל, כי "במהלך השנה וחצי האחרונות, עם מינויו של מר איתמר דויטשר למנכ"ל, החברה עברה תנופת התפתחות גדולה מאוד. התפתחות זו כללה: שינוי ארגוני, הקמת שתי חברות בנות (אלקטרה השקעות ואלקטרה בניה) רכישת חברות (במן, חברה ניגרית) ופעילות לקראת כניסה לתחום התשתיות (אגירה שאובה והתמודדות על פרויקטים נוספים). בין כל אלה נכלל גם כוונה לרכוש את חפציבה".

החשיפה לחפציבה

קריסת חברת הבניה חפציבה פגעה באלקטרה שהייתה חשופה לה בהיקף של כ- 170 מיליון שקל. בעקבות חשיפה זו הפרישה אלקטרה ברבעון השני 119 מיליון ₪ וצפויה לבצע הפרשה נוספת של כ- 50 מיליון שקל נוספים במהלך הרבעון השלישי. שקל סבור, כי למעט "מהמורת" חפציבה החברה ממשיכה קדימה בקצב מהיר אך זהיר יותר.

תוצאות הרבעון

דקל סבור כי הפעילות הבסיסית נראית טוב מתמיד. הכנסות החברה לרבעון השני זינקו בכ- 21% לכ- 603 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל וצבר ההזמנות זינק בכ- 26% מתחילת השנה. הרווח התפעולי בניכוי הפרשת חפציבה זינק בכ- 75% לסך של כ- 31 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

התפתחויות אחרונות

כניסה לתחום ההידרואלקטרי על ידי הקמה במשותף של שני פרויקטים בשיטת אגירה שאובה בהיקף השקעה כולל של שני מיליארד שקל.

השלימה רכישת חברה ניגרית העוסקת בתחום האלקטרומכאני, בעבור 11.5 מיליון דולר. להערכתנו, רכישה זו הינה צעד ראשון בכוונה להיכנס לפעילות במדינות אפריקה.

חברת הבת, "נכסי אריאל" העוסקת בניהול נכסים, רכשה את חברת "במן" העוסקת במתן שירותי תחזוקה למבנים, בעבור 10 מיליון שקל. עם רכישה זו חברת "נכסי אריאל" תוכל להציע ללקוחותיה פתרון כולל של ניהול ואחזקת נכסים. אנו מעריכים כי לאור הרכישה "נכסי אריאל" תצליח להרחיב את חוג לקוחותיה ותפנה גם לחו"ל.

חתמה על מזכר כוונות לרכישה במשותף כ-2,400 דונם קרקע בעיר סנט פטרסבורג ברוסיה בעבור 65 מיליון דולר.

לסיכום:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.