דיסקונט מדווח על רווח של 627 מ' ש' - זינוק של 50%

עם זאת, בניטרול רווחים חד פעמיים (בעיקר בגין מכירת הקופות) רושם הבנק רווח של 228 מיליון שקל, זינוק של 34%. מנכ"ל דיסקונט, גיורא עופר: "הצגנו שיפור בכל הפרמטרים העסקיים המובילים"
יוסי פינק |

בנק דיסקונט (דיסקונט א), הבנק השלישי בגודלו בישראל, מדווח הבוקר על תוצאותיו הכספיות. הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2007 הסתכם ב-627 מיליון שקל לעומת 417 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עליה בשיעור של 50.4%.

בניטרול רוווחים חד פעמיים (בעיקר - רווח ממכירת פעילות קופות הגמל) הסתכמו רווחי הבנק ב- 228 מיליון שקל, לעומת 170 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עליה בשיעור של 34.1.

מנכ"ל דיסקונט, גיורא עופר מסר, כי "התוצאות העסקיות של קבוצת דיסקונט, שהינן מהטובות שידע הבנק בכל שנותיו, משקפות התרחבות עסקית בכל מגזרי הפעילות ושיפור מתמשך, מזה תקופה ארוכה, בכל הפרמטרים העסקיים המובילים. בהתאם לתכנית האסטרטגית, הבנק מרכז מאמץ להרחבת קהל הלקוחות והעמקת פעילות בקרב לקוחות ותיקים. הבנק מרחיב את פעילותו ואחיזתו במגזר הקמעונאי, בין היתר, באמצעות מתן שירותים לעובדי המדינה ולעובדי ההוראה ובאמצעות מוצרים חדשניים כדוגמת המשכנתא המסובסדת"

עוד אמר עופר, כי "הכניסה לתחום הייעוץ הפנסיוני בזמן הקרוב תתן גם היא מנוף משמעותי להמשך הגדלת חלקנו במגזר חשוב זה. קבוצת דיסקונט תמשיך ותפתיע ב"שינוי חוקים בבנקאות" לטובת לקוחותיה. השיפור באיתנות הפיננסית והגדלת יחסי ההון יאפשרו לקבוצה להמשיך במימוש תוכניותיה, להגדלת הריווחיות ושיפור התוצאות העסקיות ולהשאת ערך ללקוחות, עובדים ובעלי מניות".

הרווח הנקי של קבוצת דיסקונט במחצית הראשונה של שנת 2007 הסתכם ב -832 מיליון שקל לעומת 444 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה בשיעור של 87.4. עם זאת, הבנק רשם רווח נטו ממכירת פעילות קופות הגמל בסך של 394 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2007 . נצצין, כי במחצית הראשונה של שנת 2006 נכלל רווח בסך של 173 מיליון שקל, בגין ביטול

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.