הדאו נכנע לרמת 14,000 הנקודות; אנסוור צנחה 12.4%
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר בעליות, כאשר היום לראשונה הדאו ג'ונס נסחר מעל 14,000 הנקודות. את מירב העניין ריכזה היום ענקית הברוקארג', מריל לינץ שדיווחה על עלייה חדה ברווחים לרבעון השני, כמו כן העלאת המלצה לאמריקן אקספרס מגולדמן זאקס הוסיפה לאווירה החגיגית.
למרות האווירה החיובית במסחר, היום פורסם סקר אמון הקבלנים והצביע על כך שהקבלנים מאוד פסימיים בנוגע למצב בשוק הדיור. האינדקס של NAHB בעבור שוק הדיור בארה"ב ירד ב-4 נקודות ל-24 בעבור חודש יולי. הנמוך ביותר מאז ינואר 1991 והשלישי הכי נמוך ב-22 שנה האחרונות של הסקר. בשנה שעברה הצביע הסקר על רמת 39 הנקודות ורשם שיא בשנת 2005 כאשר הגיע ל-72 הנקודות, כאשר שלושה רבעים מסך הקבלנים היו שבעי רצון בקשר למצב בשוק.
הנאסד"ק סגר בעליה של 0.55% ברמת 2,712 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר בעליה של 0.15% ברמת 13,971 הנקודות.
הנפט סגר בירידה של 13 סנט למחיר של 74.02 דולר לחבית.
נתוני המאקרו
כשעה לפני הפתיחה פורסם מדד המחירים ליצרן במשק האמריקני לחודש יוני. המדד הפתיע כאשר ירד ב-0.2%, כאשר קונסנזוס האנליסטים היה לעליה של 0.1%. הנתון בניטרול מזון ואנרגיה רשם עליה של 0.3% ועקף במעט את קונסנזוס תחזיות האנליסטים שעמד על עליה רק של 0.2%.
מדד התפוקה התעשייתית בארה"ב לחודש יוני פורסם היום, הנתון רשם עליה חדה בחודש יוני של 0.5%, זאת לאחר ירידה של 0.1% בחודש הקודם. הנתון עקף את קונסנזוס תחזיות האנליסטים שעמדו רק על עליה של 0.4%. נציין כי, שיעור ניצול תפוקת היצור בחודש יוני זינק ל-81.7% בחודש יוני, מדובר ברמה הגבוהה ביותר שנראתה מאז אוקטובר. קונסנזוס התחזיות עמד על 81.5%.
אמריקניות במרכז
ענקית הבנקאות, חברת American Express רשמה היום עליות חדות עקב העלאת המלצה למניותיה מבנק ההשקעות Goldman Sachs ל - "קניה" מ - "נייטרלי". בנוסף, העלה בנק ההשקעות את מחיר היעד למניות מ-66 דולר למניה ל-77 דולר למניה.
ענקית המשקאות ממדד הדאו ג'ונס, חברת קוקה קולה, דיווחה על עליה של 1% ברווח ובכך עקפה את התחזיות המוקדמות. גם חברת מריל לינץ' פרסמה היום דו"חות ועקפה את הערכות האנליסטים.
עוד מדווחת היום, חברת ג'ונסון & ג'ונסון שפרסמה תוצאות חזקות. החברה דיווחה כי הרווח לרבעון השני עמד על 3.08 מיליארד דולר או 1.05 דולר למניה. זאת בהשוואה ל-2.82 מיליארד דולר או 95 סנט למניה בתקופה המקבילה אשתקד. ממוצע תחזיות האנליסטים עמד על רווח של 1 דולר למניה, לפי ההערכות של האנליסטים של רויטרס. על אף התוצאות מניות החברה רושמות בשעה זו ירידות שערים וזאת כיוון שהחברה לא עקפה את התחזיות שפרסמה אלא רק אישרה אותן.
לאחר הסגירה ידווחו גם אינטל ו-Yahoo.
ישראליות במרכז
חברת אנסוור רשמה היום ירידות חדות, בעקבות הודעתה כי רכשה את חברת לקסיקו מפעילת אתר האינטרנט Dictonary.com. תהיות רבות עולות בקרב המשקיעים, באשר ליכולת החברה לממן עסקה של 100 מיליון דולר, בעוד מאזן החברה עומד רק על 12 מיליון דולר. ספקות אלו בקרב המשקיעים היו הגורם המרכזי לירידות במנייה.
חברת קומברס העוסקת בתוכנה ומערכות המאפשרים תקשורת מולטימדיה ושירותי בילינג משופרים באמצעות רשתות, הודיעה היום כי פליי (Play), מפעילה סלולרית חדשה בפולין, בחרה בקומברס לניהול הפעולות המלוכדות של שרותי הבילינג ושירותי ערך מוסף. היקף העסקה לא נמסר.
מניית צורן, זכתה היום להעלאת המלצה מצד בית ההשקעות אוסקר גרוס מ"החזק" ל"קניה". אתמול הודיעה החברה כי רסיבר ה- VSB שלה, תואם בפעם הראשונה את דרישות ה- A/74, לפי התקן המקובל בארה"ב ה-ATSC. לפי ניסוי מעבדה אחרון שנערך על ידי מרכז המחקר הטכונולוגי שבקנדה, ה- CRC, ההתקן ענה לדרישות של הניסוי.
נייס חו"ל מערכות הודיעה היום כי האגודה לשלום הילד באוסטרליה (csa) בחרה להטמיע את nice perform, הכולל את הפתרונות המתקדמים ביותר לניתוח אינטראקציות, ב-14 מוקדי השרות בהם פועלים 3,300 נציגים. הפתרון נועד לשפר את רמת השירות, לסייע בגישור מחלוקות ולשפר את היעילות התפעולית.
מניית טבע חו"ל נסחרו היום בעליות חדות. האנליסטית יסכה ארז העניקה אתמול סקירה בהמלצת "תשואת יתר" והעלתה את מחיר היעד ל-51 דולר למניה. "רבעון מצויין בזכות הלוטרל והמשאפים" כך אומרת ארז.
חברת טופ אימג' חו"ל העוסקת בתחום פתרונות לכידת מידע ונתונים (data capturing), הודיעה אתמול כי זכתה ב-2 חוזים לאספקת פלטפורמה לטיפול בחשבוניות נכנסות עבור חטיבת החומרים -AGFA Materials ולחטיבה הרפואית - AGFA HealthCare בהיקף של כחצי מיליון דולר.
חברת מטאלינק חו"ל , ספקית של התקנים אלחוטיים ופתרונות תקשורות אלחוטיים מסיליקון, הודיעה אתמול כי קיבלה הזמנה ראשונית למוצר האלחוטי WLANPlus. ההזמנה הראשונית נאמדת קרוב ל-200,000 דולר ונעשתה על ידי יצרן גדול, ותסופק במהלך החודשים הקרובים.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
