כלל פיננסים בטוחה: מדד יוני יעלה ב-0.2% ויולי ב-0.3%

כלכלני החברה מעריכים היום, כי מדד יוני יושפע מאוד מעליה במחירי הדיור בבעלות ובמחירי הדלקים, כאשר מנגד, הוזלה במחירי הפירות והירקות צפויה למתן את עליית המדד
שי פאוזנר |

תחזית אינפלציה של כלל פיננסים בטוחה מבוססת היום על כך שבין השאר, בחודש האחרון (15 למאי-15 ליוני) התחזק הדולר בשיעור של כ-6%, כאשר בהשוואה לשע"ח הממוצע בחודש הקודם הדולר התחזק בכ-1%. בשל התחזקותו של הדולר עדכנו בבטוחה את תחזיות האינפלציה לחודשים הקרובים.

להערכת הכלכלנים בחברה, מדד חודש יוני יעלה בכ-0.2% ויושפע בעיקר מעליה במחירי הדיור בבעלות ובמחירי הדלקים, כאשר מנגד, הוזלה במחירי הפירות והירקות צפויה למתן את עליית המדד. מדד חודש יולי לדעתם, צפוי לעלות בשיעור של 0.3% ויושפע בעיקר מעליה במחירי הדיור וירידה עונתית במחיר ההלבשה וההנעלה. להערכתנו, האינפלציה הצפויה ב-12 החודשים הקרובים עומדת על 1.5% והאינפלציה בשנת 2007 תעמוד על 1.4%.

"בחודש מאי מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בהתאם להערכתנו". מזכירים היום כלכלני בטוחה.

מדד חודש מאי הושפע בעיקר מהתייקרות עונתית הבאה לידי ביטוי בהתייקרות בשיעור של כ-1.2% במחירי ההלבשה והנעלה ובהתייקרות בשיעור של כ-1% במחירי הפירות והירקות. מנגד, הוזלו ב1.1% וב- 1.3% מחירי הדיור ואחזקת דירה בהתאמה, פועל יוצא בן השאר של התחזקות השקל מול הדולר והצמדת מחירי הדיור לדולר.

לדבירהם, מעניין לציין, כי במדד שירותי הדיור בבעלות חלה ירידה בשיעור של כ-1%, לעומת תיסוף של 2.15% בשע"ח, ז"א שבחוזי השכירות החדשים חלה התייקרות במונחים דולרים בשיעור של 1.15%. התייקרות חוזי השכירות החדשים הינה פועל יוצא של עדכון כלפי מעלה של מחירי השכירות בחוזים החדשים המבוצע ע"י בעלי הדירות לאחר שספגו הפסדים כתוצאה מהצמדת שכר הדירה לדולר. בשל הביקוש הקשיח לדיור, בעיקר במחוז המרכז, מצליחים בעלי הדירות לעלות את מכירי השכירות במונחים דולריים ובכך לצמצם את הפסדיהם הנובעים מהיחלשות הדולר.

מתחילת השנה – עלה המדד הכללי ב-0.3%, המדד ללא ירקות ופירות עלה בשיעור של 0.2% והמדד ללא דיור עלה בשיעור של 0.9%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: