תעשיינים: רכש גז טבעי מרוכז יוזיל חשמל ב-30%-50%

התאחדות התעשיינים מעריכה כי יושג חסכון של כ-50 מליון דולר בשנה בתעשיה. מתריעה - "אי קיומו של גז טבעי זמין במחיר תחרותי יעמיד בספק את השינוי המבני במשק החשמל"
שי פאוזנר |

התאחדות התעשיינים קוראת הבוקר (א') לממשלה, לרכוש במרוכז גז טבעי שימכר למפעלים. מהלך זה יוזיל העלויות למפעלי התעשייה הקטנים והבינוניים ב-30%-50%, זאת בהשוואה לרכש גז מספק פרטי. כך טוען משה כהן, יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל יהודה רשתות, בעקבות החלטת הממשלה לקיים מו"מ לרכישת גז טבעי מבריטיש גז.

כהן מעריך, שרכישת גז טבעי באופן מרוכז, תחסוך למפעלי התעשייה, בעיקר הקטנים והבינוניים, כ-50 מליון דולר בשנה. לדבריו, מפעלים אלו יתקשו להשיג כבודדים מחיר תחרותי הנמוך באופן משמעותי ממחירי הדלקים כיום וכתוצאה מכך תקטן מאוד כדאיות המעבר שלהם לגז טבעי.

כהן מזהיר, כי אי קיומו של גז טבעי במחיר ריאלי ותחרותי, יעמיד בספק את השינוי המבני במשק החשמל. לדבריו, מחירי גז טבעי גבוהים מדי, מקטינים את הסיכויים להקמתן של תחנות כוח ע"י יצרני חשמל פרטיים. דבר אשר ימנע את התחרות במשק החשמל ויעמיד בסיכון את רזרבות ייצור החשמל במשק.

כהן מעריך, כי 3 שנים לאחר הגעת הגז הטבעי לאזורי תעשייה ע"פ מתווה הקמת צינור ההולכה - צפויה צריכת הגז בתעשייה לעמוד על כ-1 מיליארד מטר מעוקב בשנה. היקף צריכה זה כולל מעבר משימוש בדלקים קיימים, בעיקר מזוט וסולר (ואף בחשמל) לשימוש בגז טבעי וכן הקמת תחנות כוח פרטיות ותחנות קוגנרציה לייצור חשמל, בהן ישמש הגז הטבעי תשומת אנרגיה עיקרית. משמעות המעבר לגז טבעי, מעריך כהן, תחסוך לתעשייה כ-50 - 100 מליוני דולרים בשנה.

במקביל לניהול מו"מ עם בריטיש גז, קורא כהן לממשלה לפעול לקידום כניסת ספקים ומקורות גז טבעי נוספים לישראל דוגמת CNG (גז טבעי דחוס המנויד בתוך מיכליות אל הצרכנים) ו-LNG (גז טבעי מונזל) - כניסת ספקים נוספים, אומר כהן, תבטיח תחרות במחירי הגז לצרכנים העתידיים ובפרט למפעלים הקטנים והבינוניים.

כידוע, משק הגז בישראל נמצא עדיין בתחילת דרכו ובשלב זה קיימים שני ספקי גז בלבד: ים תטיס, שמרבית פוטנציאל מאגר הגז שלה מול חופי אשקלון כבר מנוצל לאספקה עתידית, וספק הגז המצרי EMG.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).