יאנקי גרופ: מצרים תהפוך ל"הודו של המזרח התיכון"
מצרים תהיה "הודו של המזרח התיכון" בכל הקשור למיקור חוץ וניהול תהליכים עסקיים (BPO) של IT, כך על פי מחקר חדש שפרסמה בסוף השבוע חברת המחקר יאנקי גרופ.
כזכור, לפני כחודשיים פורסם לראשונה ב-The People על התוכניות של ממשלת מצרים להרחיב את ההכנסות משירותי IT ותקשורת ולהגיע לייצוא בסך מיליארד דולרים עד שנת 2010, כפי שאמר זאת אז שר התקשורת וה-IT המצרי, ד"ר טארק כאמל. לדברי תום מרסון, אנלסיט בכיר ביאנקי גרופ, כבר כיום מספקת מצרים שירותי מיקור חוץ לחברות רב-לאומיות, כמו למשל ללקוחות אורנג' צרפת, החטיבה העסקית של פראנס טלקום, ולוודאפון אוסטרליה, כמו גם חברת XSEED שמספקת שירותי Call Center למיקרוסופט אירופה, סיסקו, גוגל, יבמ, אורקל וג'נרל אלקטריק. "כוח האדם המצרי בתחומים האלה מעולה, משום שהמצרים מסוגלים לדבר ללא מבטא בשפות אירופאיות רבות, דוגמת אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית ואיטלקית", אומר מרסון ל-DailyMaily. "הממשלה מבקשת להאיץ תהליך זה, אך מהמחקר עולה שהם עדיין חייבים להשקיע המון בתשתית. התוכניות המצריות מדברות על השקעות של 50 מיליארד דולרים בחמש השנים הקרובות, בבניה של תשתיות תחבורה".
עוד נכתב בדו"ח, כי על המצרים לשפר את מערכת החינוך שלהם, לעודד חברות לספק הכשרה והסמכות, לפתח בנוסף לקהיר גם את אלכסנדריה כמרכז לחברות ICT ולהתמקד בשוק המזרח תיכוני כמרכז לתהליכים עסקיים. לדברי מרסון, "חברות המעוניינות להוציא עבודות במיקור חוץ מחפשות אתרים בכל רחבי העולם ומצרים עשויה להיות יעד מועדף, אם תעמוד באתגרים". באשר לשוק התקשורת המצרי, אומר מרסון, מדובר בשוק חופשי יחסית למדינות ערב האחרות. "ישנן 3-4 שחקנים בענף הסלולר ו-10-15 ספקי אינטרנט, אך כאשר הוצעו רישיונות להקמת מפעילים קוויים נוספים, לא היתה לכך היענות. באופן כללי, מצרים מתקדמת יותר אפילו מהאמירויות וסעודיה, שם הליברליזציה בשוק התקשורת נמצאת בשלביה הראשונים".
קשרים עם ישראל – רק בשקט
כזכור, טען שר התקשורת המצרי, כי מדינתו לא מתכוונת לקדם שיתופי פעולה עם ישראל, משום ש"מדובר בשוק קטן מדי" עבור מדינה גדולה כמו מצרים. מרסון אומר שברור שמדובר בתשובה פוליטית. לדבריו, שיתוף פעולה כזה יהיה אפשרי, אם ייעשה ב"שקט". "מובארק אינו סדאת - הוא הרבה פחות אמיץ ממנו והדבר משליך על הקשרים הכלכליים בין מצרים לישראל. המצרים רוצים לשפר את כלכלתם, אפילו באמצעות קשר עם ישראל, אך חוששים מביקורת מצד שכניהם האחרים. יש מקום, למשל, לשיתוף פעולה בידע, כפי שהמצרים מקיימים עם הודו וסין. אני משוכנע שאם השר היה נשאל על שיתוף פעולה עם ישראל באופן אישי ולא במסיבת עיתונאים פומבית, הוא היה עונה אחרת".
לדברי שלמה וקס, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והמידע בהתאחדות התעשיינים, "כל אפשרות לשיתוף פעולה במזרח התיכון היא מבורכת וכדאי לבחון אותה בחינה מדוקדקת", מגיב וקס. "אם יש פוטנציאל וניתן לעשות עסקים - כדאי לקדם זאת".
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות
בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.
לבנון בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה.
מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.
הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.
הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.
- ארה״ב ומדינות המפרץ לוחצות לפירוק חיזבאללה מנשקו - לבנון על סף עימות חדש
- איך הפכה לבנון מבת ערובה של חיזבאללה למדינה השולטת בגורלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20% עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר
מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?
