יאנקי גרופ: מצרים תהפוך ל"הודו של המזרח התיכון"
מצרים תהיה "הודו של המזרח התיכון" בכל הקשור למיקור חוץ וניהול תהליכים עסקיים (BPO) של IT, כך על פי מחקר חדש שפרסמה בסוף השבוע חברת המחקר יאנקי גרופ.
כזכור, לפני כחודשיים פורסם לראשונה ב-The People על התוכניות של ממשלת מצרים להרחיב את ההכנסות משירותי IT ותקשורת ולהגיע לייצוא בסך מיליארד דולרים עד שנת 2010, כפי שאמר זאת אז שר התקשורת וה-IT המצרי, ד"ר טארק כאמל. לדברי תום מרסון, אנלסיט בכיר ביאנקי גרופ, כבר כיום מספקת מצרים שירותי מיקור חוץ לחברות רב-לאומיות, כמו למשל ללקוחות אורנג' צרפת, החטיבה העסקית של פראנס טלקום, ולוודאפון אוסטרליה, כמו גם חברת XSEED שמספקת שירותי Call Center למיקרוסופט אירופה, סיסקו, גוגל, יבמ, אורקל וג'נרל אלקטריק. "כוח האדם המצרי בתחומים האלה מעולה, משום שהמצרים מסוגלים לדבר ללא מבטא בשפות אירופאיות רבות, דוגמת אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית ואיטלקית", אומר מרסון ל-DailyMaily. "הממשלה מבקשת להאיץ תהליך זה, אך מהמחקר עולה שהם עדיין חייבים להשקיע המון בתשתית. התוכניות המצריות מדברות על השקעות של 50 מיליארד דולרים בחמש השנים הקרובות, בבניה של תשתיות תחבורה".
עוד נכתב בדו"ח, כי על המצרים לשפר את מערכת החינוך שלהם, לעודד חברות לספק הכשרה והסמכות, לפתח בנוסף לקהיר גם את אלכסנדריה כמרכז לחברות ICT ולהתמקד בשוק המזרח תיכוני כמרכז לתהליכים עסקיים. לדברי מרסון, "חברות המעוניינות להוציא עבודות במיקור חוץ מחפשות אתרים בכל רחבי העולם ומצרים עשויה להיות יעד מועדף, אם תעמוד באתגרים". באשר לשוק התקשורת המצרי, אומר מרסון, מדובר בשוק חופשי יחסית למדינות ערב האחרות. "ישנן 3-4 שחקנים בענף הסלולר ו-10-15 ספקי אינטרנט, אך כאשר הוצעו רישיונות להקמת מפעילים קוויים נוספים, לא היתה לכך היענות. באופן כללי, מצרים מתקדמת יותר אפילו מהאמירויות וסעודיה, שם הליברליזציה בשוק התקשורת נמצאת בשלביה הראשונים".
קשרים עם ישראל – רק בשקט
כזכור, טען שר התקשורת המצרי, כי מדינתו לא מתכוונת לקדם שיתופי פעולה עם ישראל, משום ש"מדובר בשוק קטן מדי" עבור מדינה גדולה כמו מצרים. מרסון אומר שברור שמדובר בתשובה פוליטית. לדבריו, שיתוף פעולה כזה יהיה אפשרי, אם ייעשה ב"שקט". "מובארק אינו סדאת - הוא הרבה פחות אמיץ ממנו והדבר משליך על הקשרים הכלכליים בין מצרים לישראל. המצרים רוצים לשפר את כלכלתם, אפילו באמצעות קשר עם ישראל, אך חוששים מביקורת מצד שכניהם האחרים. יש מקום, למשל, לשיתוף פעולה בידע, כפי שהמצרים מקיימים עם הודו וסין. אני משוכנע שאם השר היה נשאל על שיתוף פעולה עם ישראל באופן אישי ולא במסיבת עיתונאים פומבית, הוא היה עונה אחרת".
לדברי שלמה וקס, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והמידע בהתאחדות התעשיינים, "כל אפשרות לשיתוף פעולה במזרח התיכון היא מבורכת וכדאי לבחון אותה בחינה מדוקדקת", מגיב וקס. "אם יש פוטנציאל וניתן לעשות עסקים - כדאי לקדם זאת".
 שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
 סמוטריץ ממשלה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה” 
אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים.
הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.
בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.
האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה
בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.

