נובה: גידול של 30% בהכנסות והפסד של 0.6 מיליון ד'

גבי זליגסון, נשיא ומנכ"ל נובה: "שילוב של הקטנת ההוצאות המשפטיות והצעדים המתמשכים לצמצום עלויות, יסייעו לנו להצליח במטרה להגיע לרווחיות בשנת 2007"
יוסי פינק |

חברת נובה מכשירי מדידה (NASDAQ: NVMI) , העוסקת בתחום מערכות לבקרה משולבת של תהליכי ייצור בתעשיית הסמיקונדקטורס, דיווחה היום על התוצאות הכספיות לרבעון הראשון בשנת 2007.

הכנסות החברה ברבעון הראשון של שנת 2007 צמחו ב – 30% והסתכמו לסך 13.4 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות ברבעון המקביל אשתקד בסך 10.3 מיליון דולר. אל מול הרבעון הרביעי של 2006 ירדו ההכנסות ב- 5% כשירידה זו משקפת דפוסים עונתיים.

ההפסד הנקי ברבעון הראשון 2007 הסתכם בכ- 0.6 מיליון דולר, או הפסד של 0.04 דולר למניה, שכלל את ההוצאות המשפטיות כמתואר לעיל, וכן סך של 0.4 מיליון דולר, בגין עלויות אופציות לעובדים ופחת על נכסים בלתי מוחשיים. זאת בהשוואה לתוצאות מאוזנות ברבעון הראשון 2006 ובהשוואה להפסד נקי בסך 0.8 מליון דולר או 0.05 דולר למניה, ברבעון הרביעי 2006.

שיעור הרווח הגולמי ברבעון הראשון הסתכם בכ- 44% בהשוואה ל 46% ברבעון המקביל אשתקד, ו- 41% ברבעון הרביעי 2006.

הוצאות התפעול לרבעון הראשון 2007 של השנה הסתכמו בכ- 6.6 מיליון דולר, בהשוואה להוצאות תפעול בסך 5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, וכ- 6.6 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2006. הוצאות התפעול לרבעון הראשון של שנת 2007 כללו הוצאות בסך כ - 1.4 מיליון דולר עבור הוצאות משפטיות, הקשורות לתביעות משפטיות בנושא הפרות פטנטים, שבגינן הגיעה החברה להסדר באחרונה. הוצאות משפטיות אלו הקטינו את השפעת הצעדים שננקטו על ידי החברה לצמצום עלויות התפעול, אשר החלו ברבעון הרביעי של שנת 2006.

יתרת המזומנים בסוף הרבעון הראשון של שנת 2007 הסתכמה בכ- 21.2 מיליון דולר, גידול של 6 מיליון דולר בהשוואה ליתרת המזומנים בסוף הרבעון הרביעי 2006. הגידול נבע מתזרים מזומנים חיובי בסך מיליון דולר, ומהנפקה פרטית בסך 5 מיליון דולר שערכה החברה במארס 2007.

"אנו שמחים על המשך גידול הפעילות שלנו, שנובע ברובו מזכייה מתמשכת בנתחי שוק, כמו גם מחדירה ראשונית אל שווקים חדשים." אמר גבי זליגסון, נשיא ומנכ"ל נובה. "ההשפעה החיובית של תוכנית צמצום העלויות שלנו, תהפוך לברורה יותר במהלך הרבעון השני, שבו יהיו לנו הוצאות משפטיות קטנות בהרבה, הקשורות להיבטים הסופיים של ההסדר המשפטי אליו הגענו. המומנטום העסקי שלנו, בשילוב הקטנת ההוצאות המשפטיות והצעדים המתמשכים לצמצום עלויות, יסייעו לנו להצליח במטרה להגיע לרווחיות בשנת 2007, ובמקביל להמשיך ולחזק את מעמדנו המוביל בתחום הבקרה המשולבת תוך חדירה לשווקים חדשים."

אודות נובה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.