אבגול רוכשת קו ייצור נוסף ב-30 מ' ד' למפעלה בארה"ב
חברת אבגול, העוסקת בייצור בדים לא ארוגים (Nonwoven) לשוק ההיגיינה ולתעשיית החיתולים, הודיעה כי חתמה על מזכר הבנות לרכישת קו ייצור נוסף למפעלה של החברה בארה"ב, Avgol America Inc. אבגול תשלם ליצרן המכונות מקדמה בסך 350 אלף יורו עבור רכישת הקו הנוסף.
סיום הקמת קו הייצור ותחילת הפעלתו המסחרית צפויה להתבצע במהלך הרבעון השני של שנת 2008. נכון להיום אבגול מייצרת מעל 10% מחומרי הגלם לחיתולים בשוק העולמי עבור חברות ענק רב לאומיות: Kimberly-Clark, Tyco Healthcare, P&G (Procter & Gamble).
להערכת אבגול, סך ההשקעה הנדרשת להקמת הקו (כולל הכשרת המבנה הנדרש למיקום קו היצור, עלות רכישת קו הייצור ומכשור נלווה) תעמוד על כ- 30 מיליון דולר.
על פי תנאי מזכר ההבנות, אבגול תהיה רשאית להודיע עד ליום ה-15.6.2007 על ביטול הרכישה ובמקרה זה המקדמה ששולמה על ידה תיוחס להתחייבויות אחרות של החברה כלפי יצרן המכונות. ביטול הרכישה יעמוד על הפרק במידה ותימצא חלופה אשר תאפשר את הגדלת כושר הייצור לפני הרבעון שני של שנת 2008 – הרבעון בו קו הייצור עתיד לפעול. במקרה זה תבחן אבגול בשנית את הצורך בישום מזכר ההבנות.
ניר פלג, מנכ"ל אבגול, ציין כי "רכישת קו היצור החדש הינה חלק מהאסטרטגיה הכוללת של אבגול להגדלת כושר הייצור וזאת על מנת לעמוד בדרישות השוק". בנוסף ציין פלג הוסיף כי החברה בוחנת חלופות נוספות להגדלת כושר הייצור.
כזכור, בדוח השנתי ל-2006 דיווחה אבגול כי רכשה תוצרת גמורה מיצרנים אחרים וזאת על מנת להתמודד עם הביקושים הגבוהים למוצרי החברה על-ידי לקוחותיה - ביקושים אשר החל מהרבעון השלישי של 2006, עולים על כושר הייצור של החברה. מדובר ברכישת מוצרים שאינם דורשים יכולת טכנולוגית גבוהה, בעוד שאבגול ממשיכה לייצר את המוצרים הדורשים מיומנות טכנולוגית גבוהה יותר. רכישות חיצוניות אלו נעשות ברווחיות נמוכה יחסית למול יצור עצמי של מוצרי החברה.
אבגול פועלת באמצעות חברות בנות בארה"ב ובמזרח הרחוק והיא נמצאת עתה בתחילת הקמתו של קו ייצור חדש ברוסיה, שעתיד להתחיל ולייצר בסוף הרבעון הרביעי של 2007. הכנסות החברה ב-2006 הסתכמו בכ- 229.1 מיליון דולר, גידול של כ- 40.2% לעומת כ- 163.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
עיקר הגידול במכירות נובע מגידול בביקושים למוצרי החברה, שסופקו על ידי הקמת הקו השלישי בארה"ב והפעלתו ברבעון האחרון של 2005 ובעליה ביעילות היצור בקווים הקיימים. כמו כן, החל מהרבעון השלישי של 2006 החלה החברה למכור מוצרי בד לא ארוג שנרכשו מיצרנים אחרים בכדי לעמוד בביקושים הגבוהים שקיימים למוצרי החברה. אבגול רשמה בשנת 2006 גידול של 98% ברווח הנקי שהסתכם בכ- 15.3 מיליון דולר, (כ-6.7% מההכנסות), לעומת כ- 7.7 מיליון דולר, (כ-4.7% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
