אלקואה נכנסת לישראל: קליל תשווק מוצריה לבניה
ענקית האלומיניום, אלקואה (ALCOA) נכנסת לשוק הישראלי. החברה שדיווחה אשתקד על מכירות בהיקף של 30 מיליארד דולר, חתמה היום עם חברת קליל תעשיות, יצרנית האלומיניום הגדולה בישראל, במסגרתו ישתפו השתיים פעולה בתחום מערכות האלומיניום למגדלי על למגורים, משרדים ומסחר בישראל.
במסגרת ההסכם, קיבלה קליל זיכיון ורישיון בלעדי לייצור ושיווק מוצרי ומערכות האלומיניום של חברת KAWNEER-ALCOA בשוק הישראלי. בקליל מעריכים, כי היקף מכירות מוצרי האלומיניום למגדלי העל באיזור ת"א בלבד, עומד על כחצי מיליארד דולר בשנה וכי היקף מכירות חומרי הגלם למוצרי האלומיניום, עומד על כ-140 מיליון דולר. בעקבות חתימת ההסכם, יתחילו החברות בימים הקרובים לפעול ליישומו ונציגים של שתי החברות ייפגשו לקידום ייצור ושיווק המערכות והמוצרים השונים.
אלקואה היא יצרנית האלומיניום הגדולה ביותר בעולם. מכירותיה גדלו בשנתיים האחרונות בכ-30%. החברה מעסיקה 123 אלף עובדים ב-44 מדינות ובמזה"ת יש לה נציגויות בבחריין ובאיחוד האמירויות הערביות.
מנכ"ל קליל, אריה (ריצ'י) ריכטמן: "בשנה וחצי האחרונה, בחנה קליל את שוק מגדלי העל בישראל ומצאה כי קיימת דרישה בשוק למערכות מיובאות מחו"ל. קיימת דרישה בקרב יזמי וחברות נדל"ן כי מערכות החלונות, הדלתות וקירות המסך בפרויקטים יוקרתיים המוקמים באיזור המרכז יהיו תחת פלטפורמה של חברה בינלאומית בעלת שם. לאור רצונה של קליל לקחת חלק בשוק זה, בחנה קליל אפשרויות שונות לשיתופי פעולה אסטרטגיים עם גורמים מובילים באירופה ובארה"ב לייצור ושיווק מקומי של מערכות בינ"ל. לאחרונה, הבשילו המגעים והבדיקות לכדי הסכם עם החברה המובילה בעולם והגדולה בעולם בתחום מוצרי האלומיניום, אלקואה".
במסגרת הבדיקות שערכה קליל בשנה וחצי האחרונה מול גורמים שונים באירופה ובארה"ב לשיתוף פעולה אסטרטגי בתחום ייצור ושיווק מוצרי ומערכות אלומיניום לשוק מגדלי העל בישראל, נפגשו הצדדים מס' פעמים ומצאו כי הפלטפורמה במסגרתה קליל תפעל כבעלת זיכיון ורישיון בלעדי בישראל לייצור ושיווק מוצרי אלקואה מתאימה לשתי החברות ומשרתת את האינטרסים ההדדיים שלהן: מבחינתה של קליל, זוהי פלטפורמה מצוינת לחדירה מסיבית לשוק מגדלי העל בישראל המצוי בצמיחה ותקופת שגשוג.
אלקואה מייצרת ומשווקת מזה שנים מערכות אלומיניום למגדלי על בכל העולם. כניסתה של חברה בסדרי גודל של אלקואה לשוק הישראלי, עתידה לגרום לכך כי כעת בכל פרוייקט נדל"ן אשר מוקם אם לצרכי מגורים ואם לצרכי מסחר ומשרדים, יתווסף גורם נוסף ובעל משקל רב למצבת האפשרויות העומדות בפני חברות הנדל"ן ולאור זאת, קיים צפי כי נתחי השוק צפויים לעבור שינויים.
שווי חומרי גלם לאלומיניום בכל מגדל על בישראל מוערך בכמיליון דולר. בהתחשב בכך שבאיזור ת"א בלבד, מתוכננים לקום בשנתיים הקרובות כ- 140 מגדלים, הרי שמכירות חומרי גלם בלבד עתידות להסתכם ב 140 מיליון דולר ומכירות מוצרי האלומיניום לשוק מגדלי היוקרה יסתכמו בכחצי מיליארד דולר.
המוצרים אשר ייוצרו וישווקו על ידי קליל במסגרת ההסכם הנם: קירות מסך, דלתות וחלונות ייחודיים המותאמים לדרישות המיוחדות והנוקשות של של יזמי הנדל"ן בנוגע לשוק מגדלי העל. בנוסף, יוחלף בין שתי החברות מידע וידע מקצועי רלוונטיים וכן יתקיימו הדרכות והשתלמויות של נציגי קליל במפעלי ALCOA בארה"ב ונציגי ALCOA בעולם.
קליל ביצעה בתקופה האחרונה מספר מהלכים להעמקת חדירתה והתרחבות פעילותיה לשווקים ותחומים נוספים וחדשים בארץ ובעולם. רק לאחרונה יצא משלוח ראשון למדינת פלורידה ארה"ב של מערכת המיגון הייחודית בפני הוריקנים שפיתחה קליל אשר זכתה לעמוד בתקן המחמיר של "פלורידה קוד" וקבלה את אישור הרשויות האמריקאיות להפצה. מדינות נוספות העומדת על הפרק בדר' מז' ארה"ב, לשיווק המערכת המיוחדת הן: לואיזיאנה, צפון קרוליינה וטנסי.
כמו כן, החברה מעורבת בפרויקטים רבים בתחום מערכות קירות המסך בישראל ולאחרונה נבחרה לספק את מערכות קירות המסך בפרויקט מגדל איילון במתחם הבורסה ברמת גן.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
