מפעלים מדווחים: קשה יותר למצוא עובדים מקצועיים

68% ממפעלי התעשייה בענפי המתכת והחשמל, הטקסטיל, הפלסטיקה וההיי-טק דיווחו על קושי בתחום זה ברבעון האחרון של 2006
שי פאוזנר |

68% ממפעלי התעשייה בענפי המתכת והחשמל, הטקסטיל, הפלסטיקה וההיי-טק מדווחים על קשיים בגיוס עובדים מקצועיים ברבע האחרון של 2006. כך מסר יאיר רוטלוי, יו"ר ועדת עבודה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל לודז'יה, בהסתמכו על סקר שערך אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים ואשר הקיף כ-185 מפעלי תעשייה.

מהסקר מתברר, כי הקושי הניכר בגיוס עובדים מקצועיים בתעשייה בסוף 2006 מהווה המשך ישיר למגמה זו, ההולכת וגוברת בשנים האחרונות. כך, עולה משקלם מ-36% ברבע הראשון של 2004, ל-49% שדיווחו על קושי בגיוס עובדים מקצועיים ברבע האחרון של 2004, ל-58% ברבע האחרון של 2005 ו-68% כעת.

במקביל, חלה בשנים האחרונות עלייה ניכרת בעוצמת הקושי המדווח לגיוס עובדים מקצועיים. בעוד שברבע האחרון של 2004 רק 11% מהתעשיינים המשתתפים בסקר דיווחו על קושי ניכר, הרי שבסוף שנת 2005 עלה משקלם ל-16% ובסקר האחרון שהתייחס לרבע האחרון של 2006 עמד משקלם על 19%.

כן מתברר מהסקר, כי דיווחיהם של תעשייני הטקסטיל וההלבשה באשר לקשיים בגיוס עובדים מקצועיים ממשיכים לבלוט ביחס ליתר ענפי התעשייה. ברבע האחרון אשתקד 81% מתעשייני הענף שהשתתפו בסקר דיווחו על קשיים בגיוס עובדים מקצועיים, מתוכם 27% דיווחו על קושי ניכר. בסקר הקודם, שהתייחס לרבע השלישי של 2006 דיווחו כך 91% מהתעשיינים ובסקר שהתייחס לתקופה המקבילה בשנת 2005 דיווחו כך 60% מהתעשיינים.

80% מתעשייני הגומי והפלסטיק שהשתתפו בסקר מדווחים אף הם על קושי ניכר בגיוס עובדים מקצועיים. יצויין, כי בסקר הקודם שהתייחס לרבע השלישי של 2006 דיווחו 53% מהתעשיינים על קשיים בגיוס עובדים מקצועיים, ובסקר שהתייחס לרבע האחרון של שנת 2005 דיווחו כך 60% מתעשייני הענף.

במקביל, ממשיכים לבלוט דיווחיהם של תעשייני המתכת והחשמל באשר לקשיים בגיוס עובדים מקצועיים. 75% מתעשייני הענף דיווחו כך בסוף 2006, זאת בדומה לסקר הקודם שהתייחס לרבע השלישי אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.