נחתמה עסקת קמן אחז' וקונצרן שמרוק; המניה זינקה 44%

מאז ההודעה הראשונית ב-13.9. קונצרן שמרוק ישקיע סכום של עד 100 מיליון שקל בכ-33.33% (בדילול מלא) ממניות קמן סחר. העיסקה משקפת לקמן סחר שווי של 300 מיליון שקל
אסף מליחי |

קבוצת קמן אחזקות וקונצרן ההשקעות הבינלאומי שמרוק חתמו על הסכם סופי להכנסת שמרוק כשותפה בעסקי הסחר של קמן. על פי ההסכם שנחתם בין שני הצדדים, ישקיע קונצרן שמרוק סכום של עד 100 מיליון שקל בכ-33.33% (בדילול מלא) ממניות קמן סחר. העיסקה משקפת לקמן סחר שווי של 300 מיליון שקל לאחר הכסף והיא עשויה להניב לקמן רווחי הון משמעותיים.

קמן סחר תבצע בסמוך להשלמת העיסקה מיזוג באופן שתועבר אליה הבעלות המלאה על חברת מנדלסון, שהוחזקה עד כה ישירות על ידי קמן אחזקות. לאחר המיזוג, תהפוך קמן סחר לחטיבת הסחר של קמן אחזקות, ותחזיק ישירות בכל חברות הסחר של קמן: מנדלסון, אלכסנדרוביץ', קידרון, איקא המחדש ובנטל. לקמן סחר מחזור הכנסות שנתי העולה על 700 מיליון שקל.

על פי ההסכם בין קמן לשמרוק, ישקיע שמרוק מיידית סכום של כ-20 מיליון שקל תמורת כ-9.1% ממניות קמן סחר (6.66% בדילול מלא). בנוסף, ישקיע שמרוק סכום של כ-30 מיליון שקל באיגרות חוב של קמן סחר, הניתנות להמרה תוך פרק זמן של 5 שנים לכ-12% ממניות קמן סחר (10% בדילול מלא). יצויין, כי בידי קמן מצויה הזכות לחייב את שמרוק להמיר את האג"חים במידה וקמן סחר תעמוד בתכניותיה העסקיות כפי שהוצגו לשמרוק.

בנוסף לכך, קיבלה שמרוק אופציה לתקופה של 30 חודשים להשקיע 50 מיליון שקל נוספים תמורת כ-18.5% (כ-16.66% בדילול מלא). מחיר המימוש של האופציה אינו מותאם לדיבידנדים שיחולקו על ידי קמן סחר.

גיורא ענבר, מנכ"ל קמן אחזקות ויו"ר קמן סחר, אמר היום: "כניסת שמרוק לקמן סחר תסייע לקבוצת קמן להרחיב את עסקיה בשווים הבינלאומיים, בהמשך לרכישות שביצענו לאחרונה בתחום הזורמים. אנו סבורים, כי שיתוף הפעולה עם שמרוק יבוא לידי ביטוי גם בהשקעות עתידיות שתבצע קמן. כניסת שמרוק לקמן סחר משקפת את הערך המשמעותי שנוצר בקבוצה במהלך השנה האחרונה, ואנו משוכנעים כי נשכיל לייצר ערך משמעותי נוסף לקבוצה ולבעלי מניותיה גם במהלך השנה הקרובה".

האחזקה העיקרית של קמן סחר הינה חברת מנדלסון, שאיגרות החוב שלה נסחרות בתל-אביב. מנדלסון הפועלת בתעשיית הזורמים, מייבאת ומשווקת מוצרי צנרת, שסתומים, מגופים, מערכות פיקוח ובקרה, אינסטלציה ומוצרי תשתית. מוצרי החברה הם מפלדה, נחושת ופלסטיק, והם מיועדים, בין היתר, לתעשיות הכימיה, הפטרוכימיה, הפרמצבטיקה, המזון והבניה.

מנדלסון הציגה בסוף המחצית הראשונה של שנת 2006 מחזור הכנסות של כ-224 מיליון שקל ורווח נקי של כ-5.4 מיליון שקל. החברה הגדילה בתקופה זו את השקעותיה בעקבות כוונתה להרחיב את פעילותה בשוק בארה"ב, בו היא פועלת באמצעות חברת הבת, GFF. לאחרונה אף חתמה על הסכם לרכישת חברת DSP האמריקנית, בעקבותיה יגדלו סך המכירות של קמן סחר בארה"ב לכ-50 מיליון דולר.

קמן סחר, המרכיבה יחד עם מנדלסון את חטיבת הסחר של קמן, פועלת באמצעות מספר חברות בנות, שרובן נרכשו במהלך שנת 2006. החברות הבנות המרכזיות הינן: אלכסנדרוביץ' (משווקת מוצרי פלסטיק וגומי לתעשייה), קידרון, איקא ובנטל (באמצעות רכישת שלושתן נכנסה קמן סחר לתחום הסחר במתכות ומוצרי מתכת), וכן חברת המחדש (תחום משאבות המים).

קמן אחזקות, בשליטת רוני אלרואי ובניהולו של גיורא ענבר, הינה חברת אחזקות המתמחה בתחומי הקמעונאות (ניו-פארם), התעשייה והמסחר (מנדלסון, אלכסנדרוביץ', GFF ארה"ב, מצברי שנפ ועוד) וטכנולוגיות מידע (קו מנחה).

קבוצת קמן אחזקות סיימה את המחצית הראשונה של שנת 2006 עם הכנסות של שנת 2006 עם הכנסות בסך של כ-532 מיליון שקל ועם רווח נקי בסך של כ-14.8 מיליון שקל. לקמן מדיניות לחלוקת דיווידנד בשיעור של 30% לפחות מרווחיה, ובפועל חילקו חברות הקבוצה מאז נרכשה קמן על ידי אלרואי בסוף 2004 דיווידנדים בהיקף כולל של כ-113 מיליון שקל.

שמרוק, בניהולו של סטנלי גולד, הינה אחד מגופי ההשקעה הוותיקים בצפון אמריקה. החברה מבצעת השקעות של Private Equity בישראל מזה 18 שנה. בין ההשקעות הבולטות של שמרוק בישראל: קונצרן כור, תדיראן קשר, פלא-פון, טלעד, מתב, דור אנרגיה ועוד. החברה מצויה בשליטת משפחת דיסני, מבעליה של קבוצת המדיה והבידור דיסני.

יצויין, כי מאז ההודעה הראשונית באמצע ספטמבר ועד היום, זינקו מניות החברה ב-44%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.36%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.