פרשת אולמרט ולאומי עוברת למשטרה
פרשת מעורבותו לכאורה של ראש הממשלה במכרז על השליטה בבנק לאומי עוברת למשטרה: פרקליט המדינה, ערן שנדר, הורה למשטרה לבצע בדיקה ראשונית כדי לבדוק האם יש תשתית ראייתית לפתיחה בחקירה פלילית נגד אהוד אולמרט. המבקר ימליץ: לחקור את רה"מ. לינדנשטראוס יעביר ליועץ המשפטי את תיק החקירה בפרשת התערבותו לכאורה של ראש הממשלה במכרז למכירת גרעין השליטה בבנק לאומי, עם המלצה לפתוח נגדו בחקירה. ההחלטה התקבלה בתום דיון שנערך אמש בלשכתו של פרקליט המדינה שנדר, בהשתתפותו של ראש אגף חקירות במשטרה, ניצב יוחנן דנינו, ובכירים נוספים בפרקליטות ובמשטרה. במשרד המשפטים הדגישו כי מדובר בבדיקה ראשונית בלבד, שההחלטה עליה התקבלה בעקבות הודעתו בסוף השבוע שעבר של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, כי יש בממצאי הבדיקה שערך בנושא חשדות לפלילים מצדו של אולמרט. החומר הועבר לבדיקת היחידה הארצית לחקירות הונאה, במהלכה תתשאל ותתחקר אנשים שהיו מעורבים בפרשה. אם יימצאו חשדות לכאורה לפלילים, תציג המשטרה למזוז את החומרים שאספה, והוא יחליט האם לפתוח בחקירה. גורמים בלשכת ראש הממשלה התייחסו לכוונה להעביר את פרשת מעורבותו לכאורה של אולמרט בפרשה, לבדיקת המשטרה. "זה בסך הכל הליך טכני", ציינו הגורמים. "גם אם מבקר המדינה היה קובע שאולמרט רצח את ארלוזורוב, המשטרה הייתה חייבת לבדוק. אך כל זה לא משנה את העובדות בעניין הזה". לפני כמה שבועות שלח מבקר המדינה את הממצאים שעלו עד כה מחקירת מכירת גרעין השליטה בבנק לאומי, מהם עלה חשד שאולמרט, בעת שכיהן כממלא מקום שר האוצר, ניסה להטות את המכרז לטובת אילי ההון, דניאל אברהמס ופרנק לואי. את הממצאים העביר לינדנשטראוס כשהוא מבקש מהפרקליטות להנחותו כיצד להמשיך בבדיקה. מדובר בנוהל מקובל, ובפרקליטות החלו לבחון את הממצאים ולהכין חוות דעת בנושא. בסוף השבוע שעבר שלח מבקר המדינה מברק בהול אל היועץ המשפטי לממשלה ובו הוא מודיע לו כי הוא מפסיק את הבדיקה וכי מהממצאים שהועברו עד כה, עולה חשד לפלילים. בכך, הפעיל המבקר את סעיף 14 ג' לחוק מבקר המדינה הקובע כי אם עולה חשד לפלילים, יש להעביר המלצה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה וזה מחויב לקבל החלטה בתוך 60 יום. במשרד המשפטים התייחסו בתמיהה לצעד הלא צפוי שעשה המבקר ומתחו עליו ביקורת. גם בלשכת ראש הממשלה לא התרגשו מהודעתו של לינדנשטראוס, ובחרו לבקרה. "אנחנו דווקא שמחים שהנושא עובר ליועץ המשפטי לממשלה, כיוון שאולי עכשיו הדברים ייבדקו בצורה רצינית", אמרו גורמים בלשכת ראש הממשלה. "אנו בטוחים שכאשר הדברים ייבדקו, יימצא שהם ראויים להגיע למקום אחד בלבד - לפח האשפה". הבדיקה שערך לינדנשטראוס נחשפה באתר האינטרנט "מחלקה ראשונה". לפי הפרסום, ביקש המבקר לבדוק אם יש חשד לפלילים. בימים אלה עורכת הפרקליטות את הבדיקה בנושא, ומכינה חוות דעת בעניין. על-פי הדיווח, בעת שכיהן אולמרט בשנת 2005 כמ"מ שר האוצר, הוא פעל שלא כחוק עבור שניים מידידיו, וניהל עימם, ישירות ובעקיפין, מערכת יחסים שבה גלום לכאורה שוחד. הדיווח מתייחס לשני איליי הון - דניאל אברמס ופרנק לואי. המיליארדר אברמס, על פי הפרסום, תרם כספים לקמפיין הבחירות של אולמרט כשהתמודד על ראשות העיר ירושלים. בינואר 2004 רכש את ביתו של אולמרט ברחוב כ"ט בנובמבר בירושלים תמורת 2.7 מיליון דולר. לאחר מכן אפשר לאולמרט להמשיך ולהתגורר בבית, במחיר של 2,250 דולר לחודש, לעומת 3,800 דולר לחודש כפי שנקבע על-ידי שמאי כמחיר ריאלי. על-פי הפרסום, תמורת המחווה הזו, פעל אולמרט כדי לקדם את מועמדותו של אברמס במכרז למכירת בנק לאומי, תוך כדי מתן הקלות וכיפוף ידיהם של בכירי משרד האוצר. גם המיליארדר היהודי-אוסטרלי לואי נמנה עם המתמודדים על רכישת בנק לאומי. אולמרט, על-פי הפרסום, פעל לקידום האינטרסים שלו תוך ניגוד עניינים. בעיצומה של המלחמה בצפון הוא אף נפגש, על פי הפרסום, עם לואי ועם מקורבו, אלפרד אקירוב, במעונו הרשמי של ראש הממשלה. *בהכנת הידיעה השתתפה טל ימין-וולבוביץ לאתר NRG מעריב
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
