סקר: חרדים מוציאים על מזון 25% פחות מהמגזר הכללי
ההוצאה לנפש על מזון במגזר החרדי נאמדת ב-384 שקלים לחודש - נמוכה ב-25% מההוצאה לנפש במגזר הכללי המגיע ל-509 שקלים לחודש. כך מסר אברהם קרינגל, יו"ר ועדת השיווק בהתאחדות התעשיינים, בהסתמכו על סקר שערך לאחרונה איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים בנושאי דפוסי קניית מזון במגזר החרדי בישראל.
עם זאת, משק בית חרדי מוציא בממוצע לחודש כ-2,110 שקל על מוצרי מזון - גבוה ב-23% מההוצאה על מזון באוכלוסיה כולה (שהינה כ-1,882 שקל).
קרינגל מסביר, כי משק בית חרדי כולל בממוצע 5.5 נפשות, בהשוואה ל-3.12 בשאר האוכלוסיה היהודית.
מהסקר מתברר עוד, כי ב-8 השנים האחרונות חל גידול ריאלי של 2% בלבד בהוצאה על מזון במגזר החרדי.
כן מתברר מהסקר שנערך באמצעות מכון המחקר גאוקרטוגרפיה, כי 5% ממשקי הבית החרדים מוציאים עד 200 שקל בשבוע על מוצרי מזון. כ-26% מוציאים בשבוע בין 201 שקלים ל-400 שקל. כ-29% ממשקי הבית החרדים מוציאים על מזון 401-600 שקל בשבוע. כ-20% מוציאים בשבוע 601-900 שקל על מזון, וכ-20% ממשקי הבית החרדים מוציא יותר מ-900 שקל בשבוע על מוצרי מזון.
קרינגל מציין, כי מהסקר של איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים מתברר שההוצאה על מזון במגזר החרדי עולה כצפוי, ככל שמספר הנפשות גדול יותר, ככל שההשכלה עולה וככל שהכנסת משק הבית גדלה. משפחות חרדיות בעלות הכנסה גבוהה מאוד מוציאות פי 1.6 יותר בהשוואה למשפחות חרדיות בעלות הכנסה נמוכה מאוד. כך למשל משפחה חרדית בת 1-2 נפשות מוציאה לחודש 1,847 שקל על מוצרי מזון, משפחה בת 7-8 נפשות מוציאה בחודש 2,297 שקל ומשפחה חרדית בת יותר מ-9 נפשות מוציאה בחודש 2,346 שקל על מוצרי מזון.
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
