הירידה במחירי הנפט - השפעה חיובית על ענף הפלסטיק
"הירידה במחירי הנפט צפויה להיטיב עם חברות הפלסטיק בטווח הארוך. יחד עם זאת בטווח הקצר לירידה זו יכולה להיות השפעה שלילית על התוצאות מאחר והתאמת המלאים לא תמיד מגיעה בד בבד עם התאמת המחירים ללקוחות". כך עולה מסקירה
שערכו כלכלני פיא בנושא השפעת הירידה במחירי הנפט על חברות הפלסטיק.
על פי כלכלני פיא, שרשרת הייצור בענף הפלסטיק המתחילה בהפקת נפט, עוברת ליצרני חומרי גלם בסיסיים כגון: BASF, BAYER, DUPONT, עוברת ליצרני תערובות ומגיעה ליצרני מוצרי פלסטיק הכוללים יצרנים של מוצרי ביניים ויצרנים של מוצרים סופיים .
ככל שמתרחקים בשרשרת הייצור מפי הבאר, התמסורת וההשפעה של מחיר הנפט ושל מחיר חומר הגלם שמיוצר ממנו, הולכים ופוחתים.
ענף הפלסטיק כולל בתוכו מגוון רחב של חברות בתחומים שונים. בבורסה הישראלית יש ייצוג נכבד לחברות פלסטיק (בחלקן חברות שהונפקו רק בשנתיים האחרונות) שעוסקות במגוון תחומים ונמצאות בשרשרת הייצור של תעשיית הפלסטיק. חברות שמספקות חומרי גלם לתעשייה, חברות שמעבדות את חומרי הגלם ומקנות לו תכונות מיוחדות, וחברות שמייצרות מוצרים סופיים. מאפיין בולט בתעשייה זו הינו מרכיב גדול במכירות שמופנה לייצוא.
מניתוח נתוני החברות בשנים 2004-2005, עולה, כי חברות כדוגמת: פלסאון, פלסטרו, פולישק, גולן פלסטיק, פלרם פלסטופיל ופולירם כי בולטת שחיקה בשיעור הרווח הגולמי ועמו שחיקה ברווח התפעולי.
באופן כללי הענף כולו סבל בשלוש השנים האחרונות מעליה במחירי חומרי הגלם. יחד עם זאת, ישנה שונות בין החברות על פי בסביבה העסקית שבה הן פועלות ובדרך ההתמודדות שלהם עם איום זה. דבר זה משתקף לא רק בתוצאות הכספיות של החברות אלא גם בביצועי המניות בבורסה.
הגורם המשמעותי ביותר שמבדיל בין החברות הוא מה מידת הערך המוסף שהחברה מפיקה מחומרי גלם . ככל שהערך המוסף גבוה יותר כך הפגיעה חלשה יותר. מוצר עם ערך מוסף גבוה מאפשר לחברה לבצע התאמות מחירים שיכולות לפצותה על שינויים במחירי חומרי הגלם גם בעליית מחירים וגם בירידת מחירים .
מחירי הנפט יורדים מזה מספר שבועות. ממחיר שיא של כ-77 דולר לחבית באמצע חודש יולי השנה ל-58 דולר לחבית כיום. ירידה של כ-33%.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
