נטוורק אפליינס חתמה ברית עסקית עם מיקרוסופט

NetApp תספק למיקרוסופט חומרה ותוכנה לאחסון נתונים בשווי של יותר מ-9 מיליון דולר, במטרה לקדם את פתרונות היישומים של מיקרוסופט ברחבי העולם
אסף מליחי |

חברת Network Appliance, (סימול: NTAP) הודיעה היום על הצטרפותה לתוכנית הבריתות העסקיות (Alliance Member Program) של מרכזי הטכנולוגיה של מיקרוסופט (MTC). כחלק מההסכם בין החברות, מותקנות מערכות אחסון של NetApp במרכזי הטכנולוגיה של מיקרוסופט ברחבי העולם. בנוסף, NetApp התחייבה לספק למיקרוסופט חומרה ותוכנה לאחסון נתונים בשווי של יותר מ-9 מיליון דולר במטרה לקדם את היישומים והטכנולוגיה של מיקרוסופט ברחבי העולם.

"מיקרוסופט שמחה להודיע על הצטרפותה של NetApp לתוכנית הבריתות העסקיות של מרכזי הטכנולוגיה של מיקרוסופט," אמר דאנ'ל לוין, סמנכ"ל צוותים עסקיים ומתעוררים במיקרוסופט. "מיקרוסופט מעוניינת מאד לעבוד עם ספקי מערכות אחסון SAN מובילים דוגמת NetApp, המסייעים לה להמחיש את העוצמה והערך שמעניקים היישומים והטכנולוגיות של מיקרוסופט. הלקוחות המשותפים שלנו יוכלו להיעזר במומחים הטכניים של מיקרוסופט וNetApp, שיסיעו להם בתהליך התכנון והפיתוח של פתרונות תוכנה בסביבת מיקרוסופט. הצטרפות NetApp לתוכנית הבריתות העסקיות של MTC תתרום ללקוחותינו ולשותפינו בכל רחבי העולם".

"NetApp היא ספקית מערכות אחסון SAN שגדלה כיום בקצב המהיר ביותר בשוק. החברה מחויבת לספק ללקוחות פתרונות אחסון SAN ארגוניים שיתאימו לעבודה עם מוצרי מיקרוסופט כגון Exchange Server, SQL Server, SharePoint Portal Server וכן עם טכנולוגיות ויישומים נוספים של מיקרוסופט.

ההתקשרות של NetApp עם מרכזי הטכנולוגיה של מיקרוסופט ממחישה את המחויבות הזו שנטלנו על עצמנו," אומר פטריק רוג'רס, סמנכ"ל מוצרים ושותפים ב-NetApp. "בזכות חברותנו בתוכנית הבריתות העסקיות של מרכזי הטכנולוגיה של מיקרוסופט, הלקוחות יוכלו להיעזר במומחים הטכניים של מיקרוסופט ושל NetApp שיסייעו בתכנון, בפיתוח ובמימוש של יישומים קריטיים בסביבת מיקרוסופט, תוך שימוש בפתרונות אחסון SAN של NetApp. פתרונות אחסון אלו מתאפיינים בהתאמה מצוינת ליישומי מיקרוסופט."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.