מט"ח: שפל של שנה וחצי בדולר; היציג - 4.339 ש'

האירו נותר ללא שינוי ושערו היציג - 5.5006 ש'. המשקיעים ממתינים להכרזה על גובה הריבית היום בארה"ב
אסף מליחי |

היום, השקל מתחזק אל מול העיקריים. הדולר נסחר בירידה של 0.21% ושערו היציג נקבע על רמה של 4.339 שקל. האירו נסחר ללא שינוי ושערו היציג נותר על רמה של 5.5006 שקל. בנוסף, הזוג אירו/דולר נסחר בירידה של כ-0.08% ונסחר סביב רמות של1.2673 לדולר.

מחדר המסחר של גאון טרייד נמסר, כי הדולר נחלש היום מעט במהלך המסחר ונסחר סביב הרמה של 4.3440 שקל - שפל של שנה וחצי. ניכר בקרב המשקיעים, כי ישנה המתנה להכרזה על גובה הריבית היום בארה"ב כאשר רוב הערכות הן כי הריבית תישאר ללא שינוי. לדעת אנליסטים במידה והרמה של 4.3500 לדולר לא תצליח להיפרץ כלפי מעלה עשוי השער להגיע לרמה של 4.300 לדולר בטווח הקצר.

אתמול הדולר נחלש אל מול האירו, לאור הנתונים שפורסמו בארה"ב. מדד המחירים ליצרן לחודש אוגוסט עומד ברמה של 0.1% לעומת צפי לעליה של 0.2%, בנוסף ליבת מדד המחירים ליצרן לחודש אוגוסט הראתה על ירידה חדה של 0.4% לעומת צפי לעליה של 0.2% ( הירידה החדה ביותר מאז אפריל 2003).

נתונים נוספים שפורסמו היו נתוני שוק הבתים שאף הם היו נמוכים מהצפי והצביעו על ירידה לרמה של 1.665 מיליון. כל הנתונים הללו תומכים בהשערה, כי לא תהיה העלאה של הריבית בארה"ב היום והיא תישאר ברמתה הנוכחית 5.25%. עם פרסום הנתונים היינו עדים לירידה של הדולר אל מול האירו ב-65 נקודות והשער אירו-דולר נסחר סביב הרמה של 1.2715 לדולר.

מאוחר יותר נאם נשיא ארה"ב בעצרת האו"ם, בדבריו הציע הזדמנות נוספת לדיפלומטיה מול איראן מה שהביא לירידה חדה במחירי הנפט וחיזק את שערו של הדולר אל מול האירו, שנסחר לאחר דברי הנשיא סביב הרמה של 1.2680 לדולר.

הזוג אירו-דולר נסחר רוב היום ללא שינוי משמעותי סביב הרמה של 1.2680 לדולר, בהמתנה של המשקיעים להכרזה על גובה הריבית היום בארה"ב (רוב ההשערות הן על השארת הריבית ברמה של 5.25%) ובעיקר ימתינו להודעה המלווה את פרסום הריבית שעשויה לתת רמזים להמשך מדיניות ה-FED .

המסחר בנפט אתמול היה הפכפך לאחר ששב לעלות והגיע לרמה של 64 דולר לחבית, בעקבות הכרזת ארגון אופ"ק כי ייתכן ויהיה צורך בהורדת התפוקה בשנת 2007, אך דבריו של נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, בעצרת האום על כך שתינתן הזדמנות נוספת לדיפלומטיה בנושא הגרעין באיראן, הביאה לירידה חדה במחירי הנפט לרמה של 61.6 דולר לחבית, הרמה הנמוכה זה חצי שנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

רחובות מקבלת גב כחלק מתוכנית הבראה, תל אביב הולכת על נכסים חדשים

ברחובות, שנמצאת בתוכנית הבראה, מתקבל אישור שמייצר תוספת הכנסות דרך העלאה של עד 8% באזורי מגורים מסוימים, כולל העדכון האוטומטי. התוספת למשק בית ממוצע מוערכת ב-200-400 שקל בשנה. כאן ניכרת הבחירה של המדינה לתת יותר מרחב לרשות שמוגדרת ככזו שצריכה לייצב את המאזן, גם אם זה אומר התייקרות לתושבים.

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

בתל אביב הכיוון שונה. בקשה להפחתה של 20-30% בארנונה למוסדות השכלה גבוהה, כולל האוניברסיטה, נדחית. במקביל מאושרת העלאה של כ-100% לנכסים חדשים במתחמים כמו הדולפינריום וכיכר אתרים, שתיכנס לתוקף רק אחרי בנייה. זה מהלך שמכוון להכנסות עתידיות של עשרות מיליונים, בלי לפתוח בשלב הזה חזית מול החיובים השוטפים על תושבים קיימים. העירייה מסמנת שהיא רוצה ללכוד ערך של נדל”ן חדש כשהוא מתממש, ולא להרחיב עכשיו העלאה רוחבית בתוך העיר.


לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


ההשפעה על יוקר המחיה עוברת דרך הקופה של העסק

הארנונה היא מס עירוני, אבל היא מתנהגת כמו עלות תפעולית לכל דבר. כשחיוב לעסק עולה, הוא מתחיל בבעל הנכס או בשוכר, וממשיך לתמחור שירותים ומוצרים. מתוך הסכום הכולל של הבקשות, 45-50 מיליון שקל צפויים להגיע מהמגזר העסקי. בתוך הסכום הזה, חלק משמעותי נופל על עסקים קטנים, שמרכיבים סביב 50% מהמגזר, ולכן אצלם מורגשת חלק גדול מההתייקרות בתוך החיוב העסקי הכולל. בתקופה של האטה כלכלית ולחץ על רווחיות, זו הוצאה שקשה לספוג בלי לחפש איפה להחזיר כסף. כפי שפורט בביזפורטל - מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026