סופרקום: ירידה של 16% בהכנסות ברבעון ה-2

הסתכמו 1.8 מ' ש'. מדווחת על התרחבותה לשווקים חדשים, וצופה מעבר לאיזון תפעולי במהלך הרבעון הרביעי של השנה. צופה צמיחה של כ-23% ב-2006
אסף מליחי |

חברת סופרקום הישראלית (נאסד"ק: SPCBF.OB), המספקת פתרונות זיהוי אלקטרוניים וכרטיסים חכמים לממשלות ותאגידים, פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2006.

הכנסות החברה הסתכמו ב-1.8 מיליון דולר, המהוות ירידה של 16% לעומת הרבעון המקביל וירידה של 9% לעומת הרבעון הקודם. ההכנסות במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ב-3.8 מיליון דולר, המהוות ירידה של 20% לעומת התקופה המקבילה.

הרווח הגולמי ברבעון השני גדל ל-61% מהמחזור, לעומת 44% מהמחזור ברבעון המקביל ו-58% מהמחזור ברבעון הקודם. הרווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה גדל ל-59% מהמחזור, לעומת 49% מהמחזור בתקופה המקבילה.

ההפסד התפעולי של החברה ברבעון הראשון הסתכם ב-877 אלף דולר, לעומת הפסד תפעולי של 1.6 מיליון דולר ברבעון המקביל והפסד תפעולי של 750 אלף דולר ברבעון הקודם. ההפסד התפעולי במחצית הראשונה של השנה הסתכם ב-1.6 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של 2.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

בנטרול הוצאות בגין אופציות לעובדים, ארגון מחדש והוצאות חד-פעמיות אחרות, הסתכם ההפסד התפעולי ברבעון השני ב-716 אלף דולר, לעומת הפסד תפעולי של 1.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. בהתייחס למחצית הראשונה של השנה, ההפסד התפעולי פרו-פורמה הסתכם ב-1.4 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי פרו-פורמה של 1.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

בשורה התחתונה, רשמה סופרקום הפסד של 4 סנט למניה, לעומת הפסד של 8 סנט למניה ברבעון המקביל והפסד 3 סנט ברבעון הקודם. ההפסד למניה במחצית הראשונה של השנה הסתכם ב-7 סנט, לעומת הפסד של 12 סנט בתקופה המקבילה.

בנטרול ההוצאות בגין אופציות לעובדים, ארגון מחדש והוצאות חד-פעמיות אחרות, הסתכם ההפסד למניה ב-3 סנט, לעומת הפסד פרו-פורמה של 6 סנט למניה ברבעון המקביל. ואילו ההפסד פרו-פורמה למניה במחצית הראשונה של השנה הסתכם ב-6 סנט, לעומת הפסד פרו-פורמה למניה של 9 סנט בתקופה המקבילה.

סופרקום סיימה את הרבעון השני עם קופת מזומנים, פקדונות ובטוחות סחירות של 1.8 מיליון דולר.

מנכ"ל סופרקום, אייל טוכמן, אמר עם פרסום התוצאות הכספיות: "תוצאות הרבעון השני של 2006 היו בהתאם לציפיותינו. אנו שבעי רצון מיישום תהליך הארגון מחדש בחברה, שבא לידי ביטוי בירידה בהוצאות התפעוליות ובגידול ברווחיות הגולמית. במהלך הרבעון הודענו על כמה הסכמים משמעותיים להספקת מערכות זיהוי אלקטרוניות ללקוחות באזורים שונים בעולם, ואנו צופים חתימה על חוזים משמעותיים עם לקוחות ממשלתיים בעתיד הקרוב. מטרתנו להמשיך ולשפר את יעילות החברה, להגיע לרווחיות, ולמקד את סופרקום כספקית טכנולוגיה מובילה בתחום פתרונות הזיהוי האלקטרוניים המבוססים על כרטיסים חכמים - עבור השוק הממשלתי והמסחרי".

במהלך הרבעון הודיעה סופרקום על הצטרפותו של ניל ליווינגסטון, אחד המומחים הבולטים בארה"ב לענייני ביטחון, לדירקטוריון המייעץ של החברה. בראש הדירקטוריון המייעץ עומד ג'יימס וולסי, ראש ה- CIA לשעבר. כמו-כן, הודיעה החברה על שני הסכמי פיילוט להספקת מערכות להנפקת דרכונים ביומטריים עבור לקוחות באירופה, ועל הסכם עם חברת הייעוץ האמריקאית H.M.S טלקום, שתפיץ את מערכת ניהול אתרי האסון של סופרקום לתעשיות הנפט והגז.

טוכמן ציין, כי סופרקום ממשיכה להגדיל את עסקי קו מוצרי ניהול אתרי האסון, ונמצאת כרגע במשא-ומתן מתקדם עם עיר גדולה בארה"ב למכירת מערכת כזו. "מדובר בשוק גדל ואטרקטיבי שבו יש לנו את היכולת לשחק תפקיד מוביל, ואנו מצפים לחתום על הסכמים חדשים במהלך המחצית השנייה של 2006, שיסייעו לנו לפתח ולהחדיר ביתר שאת קו מוצרים זה. בנוסף, במהלך הרבעון הרביעי נתחיל לשווק את קו מוצרי ה- Active RF שפיתחנו, המיועדים למעקב ואיתור בני אדם ופריטים ניידים", הוסיף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.