אזהרת הרווח של כלל ביטוח מתממשת: נפל ב-23% במחצית
לאחר שפרסמה אזהרת רווח מימשה אותה היום חברת כלל ביטוח (כלל עסקי ביטוח ) , מקבוצת אי.די.בי, כשדיווחה על ירידה של 23% ברווח פרפורמה שהסתכם ב-190 מיליון שקל. נציין כי חישוב ברווח נעשה בניטרול רווח חד פעמי של 46 מיליון שקל שנרשם בגין מכירת אחזקותיה של כלל ביטוח בחברת שגריר.
רווחי החברה מביטוח חיים רשמו ירידה בשיעור של 44.5% והסתכמו ב-97 מיליון שקל וזאת אל מול הרבעון המקביל אשתקד ורווחי החברה מעסקי ביטוח כללי רשמו ירידה של 30.8%והסתכמו ב-115.47 מיליארד שקל בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
ההון העצמי של כלל ביטוח נעמד כיום על 2.5 מיליארד שקל, גידול של 3.9% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
ההכנסות משירותים פיננסים הסתכמו בתקופת הדוח בכ-49.7 מליון שקל, לעומת כ-39.9 מליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד, גידול של כ-24.5%. כלל פיננסים, הגוף הפיננסי החוץ בנקאי הגדול בישראל, תרם בתקופת הדוח כ-33.1 מיליון שקל לרווח הנקי של הקבוצה, לעומת כ–23.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-41.4%.
היקף הנכסים הצבורים בקרנות הפנסיה וקופות הגמל של הקבוצה המשיך לצמוח בתקופת הדוח. סך הצבירה בקרן הפנסיה מיטבית – עתודות הסתכמה בכ- 4.9 מיליארד ש"ח בהשוואה לכ- 3.7 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. סך הצבירה בשבח ניהול קופת פנסיה ("עתודות הותיקה") הסתכמה בכ-3.1 מליארד שקל לעומת כ-2.3 בתקופה המקבילה. הצבירה בכלל גמל והשתלמות הסתכמה בתקופת הדוח בכ-2.4 מיליארד שקל בהשוואה לכ-1.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
נזכיר, כי בחודש יוני 2006 השלימה החברה את רכישת מלוא מניות אילנות דיסקונט בע"מ, אשר תוצאותיה יכללו במסגרת תוצאות הקבוצה החל מהרבעון השלישי, בתמורה לסך של 580 מליון ש"ח. לאחר הרכישה, סך הנכסים הכספיים בניהול הקבוצה מסתכם בלמעלה מ-80 מיליארד שקל.
אביגדור קפלן, מנכ"ל קבוצת כלל ביטוח פנסיה ופיננסים מסר: "התוצאות הכספיות של קבוצת כלל ביטוח פנסיה ופיננסים ברבעון השני של שנת הדוח, הושפעו מירידות השערים בשוק ההון, אשר הביאו לירידה בהכנסות מהשקעות והשפיעו על רווחי חברות הביטוח בקבוצה. יחד עם זאת, המשיכה החברה להרחיב את פעילותה בתחומי הביטוח, הפנסיה והפיננסים. כלל בריאות הרחיבה את פעילותה והגדילה את מכירות מוצרי הבריאות. בקרנות הפנסיה וקופות הגמל נמשך הגידול בהיקפי הנכסים הצבורים. כלל פיננסים המשיכה להגדיל את רווחיותה ותרומתה לתוצאות הקבוצה. בחודש יוני הושלמה העיסקה לרכישת אילנות דיסקונט. לאחר הרכישה, מסתכמים סך הנכסים הכספיים המנוהלים בקבוצה בלמעלה מ-80 מיליארד שקל".
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
