בשקט שאחרי: 33 ימים ונזק של 4.6 מיליארד ש' לתעשיה
במהלך 33 ימי הלחימה בצפון, נאמד הנזק הכספי למפעלי התעשייה בחיפה והצפון בכ-4.6 מיליארד שקל. למשק כולו נגרם הפסד תוצר מיידי של כ-1.9% שמשמעותם כ-11.5 מיליארד שקל. כך מסר היום שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בעקבות ההכרזה על הפסקת האש.
יצויין, כי הנזקים לתעשייה, אינם כוללים נזקים עקיפים בגין אובדן הזמנות עתידיות או לקוחות וכן אינם כוללים פגיעות פיזיות ישירות במפעלים כתוצאה מנפילת טילים. בנוסף, נפגעו מפעלי התעשייה מייקור עלויות התובלה הימית ומהעלויות הנוספות שנבעו מהטסת מטענים, הסעות מיוחדות של עובדים, מתן פתרונות דיור, הפעלת קייטנות לילדי העובדים ועוד.
יודגש, כי הפסד התוצר של המשק כולל: הפסד תפוקה בענפי התעשייה, החקלאות, המסחר והשירותים באזור הצפון, פגיעה בתיירות הזרה בכל הארץ, לצד השבתה מוחלטת של התיירות בצפון. נשיא התאחדות התעשיינים מעריך, כי חלק לא מבוטל מהפגיעה בתוצר - כ-0.8% תוצר, יקוזז תוך מספר חודשים, זאת הודות לפעילות מוגברת הצפוייה במשק עם תום המלחמה.
ברוש מעריך, כי לאחר המלחמה צפוייה צמיחה מואצת של ענף הבניה כאשר תחל עבודה מואצת של שיפוץ המבנים והתשתיות שנפגעו במלחמה, גם בענף התעשייה צפוייה פעילות מוגברת במפעלי התעשייה בצפון, תוך הגברת עבודת המשמרות במטרה להשלים חלק מתפוקה שאבדה; הביקוש המוגבר לציוד ביטחוני יביא להאצה בפעילות התעשיות הביטחוניות וענפי תעשייה נוספים המספקים לתעשייה הביטחונית; גם פעילות השיפוצים המואצת, תביא לגידול בביקושים למוצרי בנייה מהתעשייה.
זאת ועוד, צפוייה האצה בענף המסחר והשירותים. זאת בשל רכישת מוצרים שקנייתם נדחתה בעקבות הלחימה. כן צפוייה האצה בפעילותם של השמאים, שירותי הובלה ימית, שירותי אירוח וכדומה.
ברוש מדגיש, כי עם זאת, יכולתו של המשק בכלל ואזור הצפון בפרט להתאושש במהירות מהמשבר הנוכחי תלוייה רבות בצעדים שתנקוט הממשלה ובסיוע שתעמיד לטובת המגזר העסקי ואזרחי הצפון בתקופה שלאחר הלחימה. במכתב לשר האוצר, אברהם הירשזון, מציע נשיא התאחדות התעשיינים לנקוט בפעולות הבאות:
1. לבצע מערך הסברה אינטנסיבי בעולם לשינויי תדמית המדינה וכלכלתה, ובכלל זה הוצאת משלחות של אנשי עסקים להסברה בחו"ל.
2. הקמת מטה במשרד התמ"ת לפתרון בעיות נקודתיות של עסקים קטנים ובינוניים מהצפון, הנתקלים בקשיים כפועל יוצא מהמלחמה.
3. עידוד התיירות לישראל בכלל ולצפון בפרט, בתוך כך - מציע ברוש, כי הממשלה תקבע כי כל פעילויות הרווחה של משרדי הממשלה, יבוצעו במהלך השנה הקרובה באזור הצפון בלבד.
4. מתן פטור לעסקים בצפון מתשלומי ארנונה לתקופה מוגבלת של 6 חודשים.
5. הענקת הטבות מס לתושבים מאזור הצפון למשך שנה. לשם כך מציע נשיא התעשיינים להרחיב את התחולה הגיאוגרפית של הזיכוי במס הניתן לתושבים בגבול הצפון, עד קו חיפה - עפולה - טבריה, ולהעמיד את שיעור הזיכוי על 13%, זאת ד לתקרת הכנסה חודשית של כ-10,800 שקל.
6. מתן אפשרות לעסקים (בעיקר למפעלי התעשייה בצפון) להעסיק עובדים גם מעבר לשעות המותרות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, כל זאת לתקופה מוגבלת של 6 חודשים.
7. הכרה של מס רכוש בערך הריאלי של הציוד שניזוק (מכונות). לחילופין מוצע לקבוע מנגנון למתן הלוואות לרכש מכונות חדשות במקום אלו שנפגעו, וכן תמיכה באמצעות פחת מואץ.
8. פעולה מיידית של הממשלה להשבת פרמיית הסיכון, בכל הקשור להובלה ימית של מטענים, טרם פרוץ המלחמה.
9. שתתפות הממשלה בהוצאות של מפעלים אשר הטיסו מטענים דחופים לחו"ל, במנגנון דומה לזה שפעל בעת השביתה בנמלים.
10. חיזוק המגזר התעשייתי באמצעות מערך הסברתי לרכש כחול-לבן.
11. הענקת עדיפות לעסקים מאזור הצפון במכרזים ממשלתיים, תוך החלת עדיפות זו גם על חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות.
12. מתן עדיפות לרכש משרד הביטחון מהתעשייה המקומית, תוך התמקדות בצפון ובמפעלים הקטנים והבינוניים.
13. משיכת השקעות לאזור הצפון לתקופה של שנה, זאת באמצעות מתן מענקים מוגדלים (30%) למשקיעים על ביצוע השקעותיהם בהקמת מפעלי תעשייה באזור; מימון העתקת מפעלי עוגן ממרכז הארץ לאזור הצפון; מתן תמיכה רחבה של המדען הראשי בתמ"ת (בשיעור של 75%), לביצוע תוכניות מו"פ בצפון; מתן הנחות באגרת פיתוח הקרקע בצפון.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובהישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות
טוטו דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל.
בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל.
יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה".
- סכום שיא: הטוטו יעניק חסות לליגת העל ויעביר 40 מיליון שקל
- מיהי "אשת השיווק" של חודש דצמבר ולמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו:
" אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון
הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל
