ההסלמה במצב הביטחוני במרוצת חודש יולי עדיין לא נותנת את אותותיה בנתונים הכלכליים השוטפים, אולם עתידה להיות לה השפעה שלילית על נתוני המאקרו בטווח הקרוב. כך פותחים האנליסטים בלאומי את סקירתם על ההתפתחויות הכלכליות במצב המשק. בהמשך לסקירתם מעדכנים בבנק את תחזית הצמיחה מעט כלפי מטה - כ-4.5% לשנת 2006, ו-4.3% לשנת 2007.

הפעילות הכלכית באיזור הצפון נפגעה באופן משמעותי, ובאיזורים מסוימים אף הושבתה כליל, מה שיגרום להשבתה של הייצור, המסחר, השירותים והצריכה.

יחד עם זאת, בהנחה שתהיה התייצבות ביטחונית בטווח הקרוב, צופים בבנק כי למעט ענפים מסוימים הפעילות הכלכלית בטווח הבינוי לא תיפגע. הערכה זו כאמור, משתקפת גם בפירסומיהם של סוכנויות הדירוג השונות.

ענף התיירות

הענף הרגיש ביותר להתפתחויות ביטחוניות הוא ענף התיירות שנהנה מהתאוששות מרשימה בשנתיים האחרונות, שהתקרבה לרמת השיא של שנת 2000. במחצית הראשונה של 2006 נרשם גידול של 20% בהשוואה למחצית של 2005, וסך התיירים ב-2006 היה צפוי להסתכם ב-2 מיליון.

בהתבסס על תגובות התיירים לאירועי אוקטובר 2000, מעריכים האנליסטים בלאומי כי מספר התיירים הנכנסים לישראל ב-2006 יסתכם ב-1.6 מיליון. בנוסף, מציינים בבנק, כי הפגיעה בתיירות הנכנסת צפויה להיות ממושכת גם אם המצב הביטחוני ישתפר שכן הביקוש המצרפי בענף תלוי בתחושת הסיכון הנמדדת באופן סובייקטיבי אצל כל תייר ותייר. לתפיסות סובייקטיביות אלו אלו נטייה להשתנות לרעה באופן מהיר בתקופה של החרפה ביטחונית, אולם שיקומן דורש זמן ממושך יחסית של שקט ביטחוני.

איזור הצפון עתיר בצימרים שמיועדים בעיקר לתיירים ישראלים ופחות לתיירים זרים, ומקיף 60% מכמות החדרים המוגדרים כ"אירוח כפרי". בניגוד לתיירות הזרה, הרי שהעידכון של תחושת הסיכון הסובייקטיבית מתבצע באופן מהיר עם שיפור המצב הביטחוני. מכאן, שלמרות הפגיעה המשמעותית בטווח הקצר, ההנחה היא שעם סיום הלחימה תחזור התפוסה בצימרים לרמתה המקורית.

באשר לשאר איזורי הארץ מורגשת בטווח המיידי עלייה בתפוסת המלונות עקב ביקוש רב מצד תושבי הצפון שהדרימו.

בסיכומו של עיניין, תופס ענף התיירות משקל של 3% מהתוצר, ובתרחיש של הרעה זמנית במצב הביטחוני סבורים בלאומי, כי ההאטה בענף תיגרע כ-0.3% מהתוצר של 2006.

ענף החקלאות

באיזור הצפון מספר רב של משקים. בניגוד לענפים אחרים, בענף החקלאות לא ניתן כמעט לצבור מלאים ולעכב את שיווק המוצר. ההשפעה המיידית של המצב הביטחוני על ענף החקלאות כוללת צמצום ההיצע של של פירות ההעונה, בשר, עוף והודו.

משקל החקלאות בתוצר הינו 1.7%, והאנליסטים בלאומי מעריכים, כי ההשפעה של הענף על התוצר תהיה זניחה, אם כי ההשפעה על המחירים בשווקים עלולה להיות מהותית בטווח הקצר.

מגזרים אחרים

בנוסף להשפעות בתיירות ובחקלאות מתווסף הפסד תוצר הגין הימים בהם שבתו מפעלים ועסקים באיזור הצפון, הכולל כ-20% ממספר העסקים ו-24% ממספר מפעלים התעשייתיים בישראל.

בשאר חלקי הארץ נפגע המגזר העסקי באופן חלקי בשל גיוס מילואים שגרם להקטנת הייצור. מאידך, בטווח הבינוני דווקא בתחות ההשקעות והבנייה ניתן לצפות להתרחבות בהיקף הפעילות עקב שיקום ובנייה מחדש של מבנים ותשתיות.

הוצאות הממשלה

הוצאות הממשלה צפויות לגדול באופן ישיר כתוצאה מעלויות הלחימה שיגדילו את ההוצאה בסעיף הביטחון ב-2006, כמו גם את ההשקעה הציבורית בתשתיות ותשלומי פיצויים שונים.